Chasidut к Тегилим 18:29

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁמִּצְוָתוֹ בְּשֶׁמֶן, כִּי נֵר שֶׁל מִצְוָה גָּבֹהַּ מְאֹד, כְּגוֹן נֵר שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְנֵר תְּפִלָּה, וּבִפְרָט נֵרוֹת הַמְנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, כִּי הַדְלָקַת נֵר מִצְוָה זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁיָּאִיר לְהַדַּעַת לֵידַע כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם כְּדֵי לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ. וְאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּפְתַּח לוֹ אוֹר הָאֵין סוֹף בְּחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וַאֲזַי מֵאִיר הָרְשִׁימָה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹר שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת וּמִשָּׁם הַדְלָקַת כָּל הַנֵּרוֹת שֶׁל מִצְוָה בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים יח) כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹקַי וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת נֵרוֹת הַמְנוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַדְלָקַת נֵרוֹת הַמְנוֹרָה הוּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד סָמוּךְ לַאֲרוֹן הָעֵדוּת שֶׁהָיָה בְּבֵית קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף לִבְחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים דְּכָל רְעוּתִין תְּקִיעִין תַּמָּן בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹקִים הוֹפִיעַ וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הָאוֹר לְהַדְלִיק נֵרוֹת הַמְנוֹרָה לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים:

וידבר ד' אל משה לאמר וגו' בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.
איתא במדרש (תנחומא בהעלותך ד) זה שאמר הכתוב, כי אתה תאיר נרי (תהילים י״ח:כ״ט) אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע אתה אומר שנאיר לפניך אתה הוא נרו של עולם והאורה דרה אצלך. כתיב (דניאל ב׳:כ״ב) הוא גלי עמיקתא ומסתתרא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא וכו', אמר להם הקב"ה לא שאני צריך לכם וכו'. הענין בזה כמו שאמר כבוד אזמו"ר זללה"ה, דהנה באמת מצד השי"ת הדומם הוא מלא אור, ורק האדם אינו מכיר איך שיש בדומם אורו ית', אבל אם האדם עובד ומאיר לעצמו עד שמכיר שאפילו גם בדומם הוא מלא אור השי"ת, אז מכיר שעד עתה היה ג"כ מלא אורו ית'. ומה שנדמה לו עד עתה שלא נמצא שם אורו ית', זה הכל מצידו שמצידו לא היה לו עד עתה זאת ההכרה. וכמו שאיתא במדרש (רבה בראשית יא) אצל אדם הראשון שבמוצאי שבת נטל שתי רעפים והקישן זה לזה ויצא מהם אור. והמדרש אינו אומר והוליד מהם אור, משמע מזה שלהוליד אור אי אפשר, יען אשר מצד השי"ת הוא תמיד מלא אור, ורק מצא בהם אור שהוא המציא מחמת שהאיר לעצמו כך בעבודתו, וזה שבירך עליהם היינו שבירך ושיבח להשי"ת שנתן לו זה הכח להאיר לעצמו ולהכיר שאפילו בדומם נמצא אורו ית'. וכן בכל נפש מישראל כשמאיר לעצמו כך, צריך להלל ולשבח להשי"ת שנתן לו זה הכח להאיר לעצמו, ואל יקח לו תקיפות יען אשר היה לו כח להאיר לעצמו, רק יכיר שזה הכח הוא ג"כ מן השי"ת. וזה שמסיים הכתוב, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. היינו שזה מורה על הנקודה האמצעית שיש באדם שזאת הנקודה הוא מטי תדיר, היינו שיכיר שכל כח עבודתו הוא הכל מזאת הנקודה אשר קבע השי"ת אצלו, ומזה יש לו כח להאיר לעצמו. וכמו שאיתא בש"ס (שבת כב:) וכי לאורה הוא צריך וכו' אלא עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל, היינו שזה מורה על הנקודה האמצעית אשר יש בלב כל אחד מישראל, שזה האור הוא מטי ושורה תדיר בישראל, וכל עבודת האדם הוא להאיר לעצמו במקום שאורו הוא מטי ולא מטי, ולאחר כל עבודתו יכיר אשר זה הכח הוא ג"כ מזאת הנקודה דמטי תדיר, שזאת הנקודה הוא מצד השי"ת. וזה אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות:

וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר ח) בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי הַנְּשָׁמָה קְרוּיָה נֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ), נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וְעִקַּר שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה הוּא בְּחִינַת רָצוֹן (כַּמּוּבָא בְּהִלְכוֹת עָרֵב) וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת נֶפֶשׁ, לְשׁוֹן רָצוֹן וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת נֵר, כִּי תֹּקֶף הָרָצוֹן הוּא כְּמוֹ נֵר דּוֹלֵק, בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ח), כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה וְכוּ', שֶׁהוּא תֹּקֶף הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְבָאֵר שָׁם רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָהּ, מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וְכוּ', כִּי תֹּקֶף הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹעֵר כְּמוֹ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ שֶׁמִּמֶּנּוּ נִדְלָקִין כָּל הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים בִּבְחִינַת לְאַנְהָרָא בּוּצִינִין לְאַדְלְקָא שְׁרָגִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר הַנְּשָׁמָה שֶׁקְּרוּיָה נֵר ה' שֶׁנִּדְלֶקֶת וּמְאִירָה עַל-יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הַבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ וְעִקַּר אוֹר וְנֵר הַנְּשָׁמָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּכָל מִינֵי תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרְדָה הַנְּשָׁמָה לְזֶה הָעוֹלָם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף גַּשְׁמִי וְעָכוּר כָּזֶה, כִּי גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף וְהָעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא חֹשֶׁךְ וּמֵעֹצֶם הַחֹשֶׁךְ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְעַל-כֵּן הַמַּלְאָכִים כְּשֶׁיָּרְדוּ לְזֶה הָעוֹלָם נִכְשְׁלוּ מְאֹד מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, רַק הַנְּשָׁמָה נִמְשֶׁכֶת מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, עַל-כֵּן יֵשׁ לָהּ כֹּחַ אִם תִּרְצֶה לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זֹאת, כִּי אִם תִּתְגַּבֵּר לֶאֱחֹז בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, עַל-יְדֵי זֶה תּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר לְעוֹלָם נֶגֶד חֶשְׁכַת הַגּוּף וְהָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי תֹּקֶף הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת אוֹר וְנֵר שֶׁמֵּאִיר לְהָאָדָם בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים יח) כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹקַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי, וְעַל-יְדֵי זֶה (שָׁם) כִּי בְךָ אָרוּץ גְּדוּד וּבֵאלֹקַי אֲדַלֵּג שׁוּר שֶׁאוּכַל לְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל הַגְּדוּדִים וְהַחַיָּלוֹת נֶגֶד בַּרְזֶל הָרוֹצִים לְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא לִבִּי בּוֹעֵר עֲדַיִן בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ וְכוּ' וְזֶה (שָׁם קלט), גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְכוּ', וּכְתִיב (מִיכָה ז), אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי וְהַכֹּל עַל-יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁהוּא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁנִּקְרֵאת בִּשְׁבִיל זֶה נֵר, כִּי הִיא מְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי הַנְּשָׁמָה כְּלוּלָה מִכָּל הַשֶּׁבַע מִדּוֹת כַּיָּדוּעַ וְיֵשׁ שִׁבְעָה מִדּוֹת בַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם כְּלַל הַכֹּל, וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ שֶׁבַע מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁבְעַת פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת וְשֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת וְכוּ', בְּחִינַת שִׁבְעָה יְמֵי טוֹב וְשִׁבְעָה יְמֵי רַע, וְהָאָדָם בָּא לְזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לְהִתְנַסּוֹת בָּזֶה שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה מִינֵי חֹשֶׁךְ הַכְּלוּלִים שִׁבְעָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַע מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם שֶׁהָאָדָם נֶעֱנָשׁ בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְנִכְשַׁל בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי, וּבִפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וּלְהִתְקָרֵב בְּאֵיזֶה הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹתֵר וְעוֹסֵק לְנַתֵּק עַצְמוֹ מֵהָרַע וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַטּוֹב, כְּמוֹ כֵן מִתְגָּרִים וּמִתְגַּבְּרִים בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סֻכָּה נב) כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמב) בְּאֹרַח זוֹ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד (שָׁם סט) טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד וְכוּ' וּכְתִיב (שָׁם פח) שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצוּלוֹת וְכוּ', וְכֵן הַרְבֵּה. וְעַל כָּל זֶה עִקַּר הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה הוּא הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֵיךְ שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים חֲדָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ', אֲזַי הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה כַּנַּ"ל מֵאִיר לוֹ כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל-כֵּן הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי צְרִיכִין לְהָאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁכְּלוּלִים בַּשִּׁבְעָה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם (מִשְׁלֵי כד) כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וּבִפְרָט מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי חֹשֶׁךְ כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל קִיּוּמוֹ בְּכָל מִינֵי נְפִילוֹת חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן שֶׁנִּקְרָא נֵר ה' שֶׁכָּלוּל מִבְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁמֵּאִיר בְּכָל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בַּשִּׁבְעָה לַעֲלוֹת מִכָּל הַנְּפִילוֹת מֵחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל בִּבְחִינַת כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ט) חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה, וּבִתְפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיט) שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַשְׁרִים עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין בְּרָצוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן וְעוֹשֶׂה גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, כִּי מַעֲלֶה אוֹתָם מִשְּׁמָד לְרָצוֹן, כִּי רַק הוּא מֵאִיר וּמַכְנִיס תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל הוּא מַכְנִיס בּוֹ גַּם כֵּן שֶׁיִּתְגַּבֵּר בְּתֹקֶף הָרָצוֹן הַטּוֹב וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא מַעֲלֵהוּ מִשְּׁמָד לְרָצוֹן וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת-כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהַדְלִיק וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּבְעֲרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנֵרָם יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמֵאִיר בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת-פְּנֵי הַמְּנוֹרָה זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁכָּל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהֵם כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מְאִירִים מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם, וְעַל-כֵּן נִקְרָא פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, כִּי פָּנִים לְשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה וְאֶת הָעוֹרְבִים הַנַּ"ל וְעַל-כֵּן הִזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה הָעוֹסְקִים לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת (יְשַׁעְיָה סא) וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ וְכַנַּ"ל, שֶׁיְּכַוְּנוּ תָּמִיד לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר אֶת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַנְּשָׁמוֹת הַכְּלוּלִים בְּשִׁבְעָה כִּתּוֹת וְכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע מִדּוֹת וְכַנַּ"ל, שֶׁיַּעֲלֶה וִיקַשֵּׁר כֻּלָּם אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמַּכְנִיס תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּלֵב כָּל אֶחָד לְבַל יַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם וְעַל-יְדֵי זֶה יַעֲלוּ וְיַדְלִיקוּ וְיָאִירוּ וְשׁוּם חֹשֶׁךְ לֹא יוּכַל לְהַחֲשִׁיךְ לָהֶם, כִּי נֵרָם לֹא תִּכְבֶּה, כִּי מְקֻשָּׁרִים בְּהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו כִּי בְּשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ שֶׁלֹּא תִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: