יָ֭צָא מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ עָ֝בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב׃
Их глаза выделяются из тучности; они вышли за пределы воображения их сердца.
ליקוטי מוהר"ן
וְעַל יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא דַּי שֶׁנִּצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל רְשָׁעִים, אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בָּהֶם, מַה שֶּׁהֵם רָצוּ לִרְאוֹת בּוֹ. וְעַד עַכְשָׁו עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לִבָּם, שֶׁהִשִּׂיגוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִתְאַוּוּ, וְעַכְשָׁו עַל יְדֵי וַיְחַל, עַל יְדֵי חָלָה זְכוּת אָבוֹת, עַל יְדֵי חַלָּה תְּרוּמָה, עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה לִבָּם תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלַת לֵב (משלי י״ג:י״ב):