צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ׃
Праведность и справедливость - основа твоего престола; Милость и правда идут перед Тобой.
ישמח משה
עוד יתבאר שופטים ושוטרים תתן לך וכו' לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (דברים טז יח), אחר כך נאמר (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. והוא נראה כשפת יתר אמרו צדק צדק תרדוף, והוא דהרי כבר נאמר ושפטו את העם משפט צדק. והנה דרשו רז"ל (סנהדרין דף ז':) צדק צדק, צדק הדין בלבך, ואחר כך תתכוהו. והדרשה תדרוש, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע. והנה עיין בספר אוהל דוד במסכת סוכה דף כ"א (כ"ז ע"ב) שם בר' אליעזר דאמר אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט, עיין שם בספר הנ"ל מ"ש בשם ר' הירש באלחוב ז"ל, ובשם הגאון הצדיק מהר"א אבד"ק פראנקפורט דמיין, ומ"ש שם בפסוק (שמואל א' יח יד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, עיין שם. והנה ידוע דצדק יתפרש לפעמים על הצדקה, כמו עשיתי משפט וצדק וכו' (תהלים קיט קכא), שפירשו על פי שפירשו רז"ל (סנהדרין ו' ע"ב) בפסוק (שמואל ב' ח טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה וכו', וכן צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט טו), יתפרש לפי פשוטו על כסא של דין וכסא של צדקה. והנה אשר ירצה להיות שופט, ודאי צריך להיות על פי התורה, אך אינו מוכרח שיעסוק בצדקה ובמגמילות חסדים. ועל פי זה מבואר התכת הפסוקים הנ"ל שופטים ושוטרים תתן לך וכו' לשבטיך, שטחיית הפסוק משמע שכל שבט ושבט יעמדו בית דין ושופטים ושפטו את העם משפט צדק, ושמא תאמר איך יתכן שישפטו משפט צדק, הא לא יוכלו לכוין להלכה דלא אשכחן צורבא מרבנו דמורי וכו' (יומא כ"ו.). לזה אמר צדק צדק תרדוף שיעסקו בצדקה, דהא בתורה ודאי יעסקו אלו שהם רוצים לשפוט בד"ת תוה"ק, אם כן מצורף לזה יעסקו גם כן בצדקה, אז ישפטו צדק כנ"ל, והוא נכון בס"ד.
ערבי נחל
הנה זה הוא המשל ידוע כי הוא דבר בדוי מלב כדי לקרב כל הענינים אל השכל, אבל הנמשל הנה הוא דבר אמיתי והוא אשר אירע לנו ממש. אחד היה אברהם אבינו ע"ה והוא היה אוהב המלך מאד ונלחם כל מלחמותיו כידוע, כי האדם לא נברא רק כדי להלחם מלחמת היצר הרע וזהו עיקר בריאת האדם כמ"ש הסמ"ג בהקדמה, ואברהם אבינו ע"ה נלחם תמיד מלחמה זו ותמיד נצח לרוב השכלתו וצדקתו וגבורתו עד שקראו הקב"ה אברהם אוהבי. ומלבד כל אלה המלחמות עשה אברהם אבינו ע"ה כסא כבוד למלך הכבוד, והכסא ידוע מה הוא, והוא שאמר הכתוב (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך, נתבאר ששני דברים אלו צדקה ומשפט הוא הוא הכסא של הקב"ה, ודברים האלה עשה ותיקן אברהם אבינו ע"ה כמש"ה (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' לעשות צדקה ומשפט, וזהו הכסא היפה שעשה אברהם אבינו ע"ה להקב"ה אשר אין כסא זה בכל העולמות בלתי לה' לבדו ויוסף עוד הקב"ה אהבו. פעם אחת אירע שלא נצח את המלחמה כפעם בפעם ונכשל קצת בבמה אדע ונשבה בנו היינו שנגזר על בניו ידוע תדע כו', אח"כ ביקש אברהם אבינו ע"ה מהקב"ה על אודות ישראל לפדותם ממצרים מבור השבי והבטיח לו וכרת עמו ברית ושבועה על דבר הזה.
מראה יחזקאל על התורה
והנה איתא בזה"ק [ח"א ק"ג ע"ב] על פסוק נודע בשערים בעלה כל חד לפום שיעורא דיליה לפום מה דמשער בלביה, וזהו שופטים ושוטרים ותרגום דינין ופורענין כלומר דינים ויראת העונש תתן לך בכל שעריך בכל השיעורים והבחינות אשר ה' אלקיך נותן לך, פי' דהיינו דין ורחמים, שבכל מדה שמודד ומשפיע עליך יהא היסוד מוסד יראת העונש, וע"ז נאמר (תהלים פט טו) צדק ומשפט מכון כסאך כי צדק הוא רחמים לפי שהוא שורש הדינים ומשפט הוא דין ובשניהם יתקלס עילאה, וזה"ש ושפטו את העם לשון גחלים עוממות שנפלו ממדריגתן משפט צדק דהיינו מדה"ד שיבוא עי"כ לרחמים שתהא העבודה שלימה כשלהבת קשורה בגחלת.