וְעָשָׂ֤ה אֹתָם֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶחָ֣ד חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה מִזּוֹבֽוֹ׃ (ס)
И священник должен приносить их, один за жертву за грех, а другой за всесожжение; и очистит его священник перед Господом за дело его.
Rav Hirsch
V. 15. ועשה אותם הכהן אחד חטאת וגו׳. Solche Taubenpaare zum Opfer werden קינין, eine jede einzelne Taube eines solchen קן wird פרידה genannt. Hier heißt es: יקח לו וגו׳ ונתנם אל הכהן ועשה אותם הכהן וגו׳, er übergibt das Paar zusammen סתומין, dem Priester, und dieser bestimmt erst im Momente der Opfervollziehung die eine zum חטאת, die andere zum עולה. Oben Kap. 12, 8 bei dem ähnlichen Opfer der יולדת heißt es: ולקחה שתי תורים וגו׳ אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר וגו׳, es nimmt von vornherein der Opferbringende die eine zum עולה, die andere zum חטאת, und der Priester hat eine jede der ihm, מפורשין, mit schon ausgesprochener Bestimmung übergebenen Tauben nach dieser Bestimmung zu opfern. Daher (Nasir 26 b) der Satz: אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן, nur in zwei Momenten können die Taubenopferpaare ihre Bestimmungsweihe erhalten, entweder durch den Eigentümer im Momente des Erwerbes, oder durch den Priester im Momente der Darbringung, nicht aber in der Zwischenzeit.