וַיִּשְׁלְח֨וּ כָל־הַשָּׂרִ֜ים אֶל־בָּר֗וּךְ אֶת־יְהוּדִ֡י בֶּן־נְ֠תַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֣הוּ בֶן־כּוּשִׁי֮ לֵאמֹר֒ הַמְּגִלָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤אתָ בָּהּ֙ בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם קָחֶ֥נָּה בְיָדְךָ֖ וָלֵ֑ךְ וַ֠יִּקַּח בָּר֨וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֤הוּ אֶת־הַמְּגִלָּה֙ בְּיָד֔וֹ וַיָּבֹ֖א אֲלֵיהֶֽם׃
Посему все князья послали Варуха Иегудия, сына Нафании, сына Шелемии, сына Куши, сказать: 'Возьми в руку свиток, в котором ты читаешь в ушах людей, и приходи.' И взял Варух, сын Нирии, свиток в руку свою и пришел к ним.
מנחת שי
לאמר העגלה. המ"ם דגושה והה"א בלא מאריך כן הוא בספרים מדוייקים כמו חבר שבפסוק: