Комментарий к Тегилим 10:11

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח: אם ידע שכח. או פרושו: כי איננו יודע כלל, כמו האדם ששכח הדבר ואינו יודעו, או כאדם שיודע הדבר ומסתיר פניו ואינו רוצה לראותו לעולם; לפיכך אמר:

אמר בלבו כו' הנה ספרתי איך יאבד הרשע במזמותיו והלא אמרתי כי גם העני יאבד נפשו במזמתו באמרי על שניהם יתפשו במזמות זו חשבו הלא הוא כי אז בראות העני את כל הרעה הזאת הבאה עליו נוסף על מה שהיה נדלק בגאות רשע הביאו ג"כ עד שערי מות ולקח את כל אשר לו והיה לו נפשו לשלל אז אמר בלבו במר שיחו שכח אל כו' לומר אין זה כ"א חלילה וחס שכח אל מלהשגיח בעולם או הסתיר פני השגחתו מלהשגיח בעולם אחר החרבן או הוא כי בל ראה לנצח כי מתחלה שיכן שמו בארץ והיה רואה מה בחשכת העולם הגשמי אך מאז לא כוון שתהיה השגחתו בעולם לנצח כ"א בעוד נכון בית ה' בארץ בקרב אנשים צדיקים מוסדי עולם אך לא לנצח כי אחרי כן סילק שכינתו ועל השמים כבודו והניח העולם אל המזלות ועתה לא נשאר לרוממותו ראיה והשגחה למטה הנה כי ע"י גאות רשע שידלק וישרף עני היה נמשך אשר אמרתי יתפשו במזמות זו חשבו כי גם העני יאבד גם הוא בסברא רעה כרשע באופן שיתפשו שניהם במזמות זו חשבו הנה נתבאר כי כן הוא כי הרשע מתפקר בכפירת ההשגחה עד אמרו אין אלהים וגם העני יאבד כי בראותו גודל הרעה שהרשע עושה לו מהרהר אחרי ה' ואומר שכח אל בו' באופן שזה וזה יאבדו ונשארה הקושיא למה ה' תעמוד ברחוק כו'.

אמר - מודה הרשע ששם אל רק אין לו דעה, כדרך: איכה ידע אל.

אמר. כ״‎ז הוא על כי חושב או האל שכח מעשיו או שאינו משגיח בהם:

שכח אל. כ"כ במאריך בכ"ף בס"ס:

אמר בלבו, תחלה יאמר הרשע בלבו שכח אל, שהגם שהאל רואה ומשגיח הוא שוכח מלהעניש תיכף וע"כ אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, אח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל הסתיר פניו ואינו משגיח בשפלים כי על השמים כבודו, ואח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל בל ראה לנצח, שהראיה והידיעה נמנעים בחקו כפי טענות הפילוסופים שהביא במורה [ח"ג] שכפרו בידיעת ה' לגמרי, ויצייר שהרשע הולך מדחי אל דחי בשלשה עתותי חייו הנ"ל עד שבסוף ימיו יכחיש גם ידיעת ה' ויאמר לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:

בל ראה - הטעם כפול כמשפט.