וַיַּ֤עַן ׀ אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּֽרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י וַיֹּ֫אמַ֥ר צָ֘עִ֤יר אֲנִ֣י לְ֭יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א ׀ מֵחַוֺּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם׃
И отвечал Елиху, сын Варахеля, Бузитянин, и сказал: я молод, а вы очень стары; Посему я сдерживаюсь и не решаюсь заявить вам мое мнение.
ספר הזהר
אדהכי, הא בוצינא קדישא אתא לגביה, ואמר, רעיא מהימנא, יומא חד אזילנא אנא וחברייא, לאכסניא חדא, והוה תמן ינוקא חדא, קם ותקין לן מנרתא ופתורא, איהו מגרמיה, כאלו הוה מעשרין שנין, ולא הוה אלא מבן חמש שנין, ותקין פתורא מכל מיני מאכל ומשתה. אמר, הא אוקמוה רבנן דבעל הבית בוצע ואורח מברך, אבל צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. עד דאטול רשות מכם. א"ל, אימא ברי מלאכא דיי'.
ספר הזהר
פתח ואמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם. האי קרא אתערו ביה עמודי עלמא. אבל אליהוא דכתיב ביה ממשפחת רם, אתערו, דהא מזרעא דאברהם קאתא. ושפיר. אבל אליהוא כהנא הוה, ומזרעא דיחזקאל נביאה הוה, כתיב הכא בן ברכאל הבוזי, וכתיב התם יחזקאל בן בוזי הכהן.
תקוני הזהר
וְנָחָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּקוּשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת, כְּגַוְונָא דְגַלֵּי יַמָּא, כְּגַוְונָא דָּא כַּד חָשִׁיב בַּר נַשׁ דְּאִיהוּ בְּקוּשְׁיָא וּמַחֲלֹקֶת לְתַתָּא בְּסֵיפָא דְּמַתְנִיתִין, אַשְׁכַּח לָהּ בְּרֵישָׁא, וְכַד חָשִׁיב דְּאִיהוּ בְרֵישָׁא, אַשְׁכַּח לָהּ בְּסֵיפָא, וּלְבָתַר פַּלִּיג בְּאֶמְצָעִיתָא דְמַתְנִיתִין, וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת דָּא פְּסִיקְתָּא, דְּתַמָּן פִּסְקֵי הֲלָכָה וְאִיהוּ תִּרוּץ, וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחוֹבוֹת, וְאִלֵּין פִּסְקִין וְתִרוּצִין אִינוּן לְבֵנִים, דְּאִינוּן לִבּוּן הַהֲלָכָה, וְדָא אִיהוּ וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וַדַּאי דָּא בְרַיְיתָא, דַעֲלָהּ אִתְּמַר (דברים כב כז) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגוֹמֵר, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם זוֹ מִשְׁנָה, שִׁפְחָה תִּנְיָינָא לִבְרַיְיתָא, אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ, הַכֹּל תָּלוּי עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ, דָא שִׁפְחָה תְּלִיתָאָה דְאִיהִי אִקְרֵי עֲבוֹדָה (עיבוד ה'). קָם יְנוּקָא חֲדָא, פָּתַח וְאָמַר (איוב לב ו) צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים.