נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃
Наша душа спасается как птица из ловушки для птицелов; Ловушка сломана, и мы сбежали.
ספר הזהר
ת״ח, הכי חמא דוד, דכתיב, לולי ה׳ שהיה לנו בקום עלינו אדם. אדם, זה פרעה. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים, כדאמרינן. וכתיב נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים.
מעשה רוקח על המשנה
ולזה נסמך מסכת מגילה אחר זה, שהמן ובניו היו גם כן מקליפה זו ונאבדו. כן יאבדו כל אויביך ה' בבי"א. ולכך נקרא שם המסכת מגילה בסוד הנ"ל, וגם מגילה בגימטריא פ"ח כמנין מגדיאל, "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו וגו'" (תהלים קכד, ז).
תקוני הזהר
אֵלָיו יֶאֱסוֹף, לִבּוֹ דְתַמָּן נֶפֶשׁ, רוּחַ בְּכַנְפֵי רֵיאָה, נִשְׁמָתָא בְמוֹחָא, וְכֻלְּהוּ חַד בְּקִשׁוּרָא חֲדָא, אֲבָל חֲלִיצָה אִיהִי שֵׁזְבַת הַהִיא נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא דְּאִינוּן קְטִירִין בִּתְלַת קִשּׁוּרִין דְּחִוְיָא, וְרָזָא דְּמִלָּה נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבַּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ (תהלים קכד ז), קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדֵי לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח מִיָּד וְלָא אִתְחֲזִי. (תקון כ''ז נדפס בהקדמה כי שם ביתו)