כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃
«Когда я найду назначенное время, я сам буду судить справедливо.
מגלה עמוקות
אופן צ
איתא בזוהר פרשת פנחס עמוד תכ"ח (זוהר ח"ג רל"ד ע"א) אין מתחילין בב' ד', ביומא תניינא אתבריא מותא רברבא, ביומא רביעא איתבריא מותא זוטרא. וזה סוד אסכרה, שהיו מתענין ביום רביעי על תינוקות (תענית כ"ז ע"ב), והיא רוח שהאריך הזוהר בפרשת פקודי עמוד תמ"ו (זוהר ח"ב רמ"ח ע"ב) דקיימא על קטילא דילהון עד י"ג שנה, ומן י"ג שנה עד עשרים יש רוח אחרא ושמו אגריסיו"ן. וזה סוד כשהוקם המשכן שמתו נדב ואביהוא, ועדיין לא יצאו מרשות אביהם שהיו פחותים מעשרים שנה, כמו שאמר הכתוב שני בני אהרן (ויקרא טז א), עדיין לא נפקו מרשותא דאבא כדאיתא בזוהר שם עמוד ק (זוהר ח"ג נ"ו ע"ב), רזא דא אמר במזמור ע"ה הארכתי בו בפרשת שמיני על פסוק (תהלים עה ה) אמרתי להוללים אל תהולו, שחשבו הסטרא אחרא שהם ישלטו על נדב ואביהוא, דהיינו אותן שנים הממונים על המתים פחותים מנ' שנה, כנגד אגיריסיו"ן אמר ולרשעים אל תרומו קר"ן, שהוא בגימטריא אגיריסיו"ן, (תהלים עה ו) אל תרימו למרום קרניכם, מרו"ם הם כחות של אסכרה ואגיריסיו"ן, שניהם יחד הם סוד מאר"ת חסר שנבראו ברביעי (בראשית א יד), ואותו המזמור אמר משה בשעה שהוקם אהל מועד, כמ"ש כי אקח מועד (תהלים עה ג), ובאותו היום הכניע כחות של מותא זוטרא כמ"ש, וגם כחות של מותא רברבא, כמ"ש הזוהר על פסוק (שמות מ יח) ויקם את המשכן, עיין שם פרשת פקודי (זוהר ח"ב רמ"ה ע"ב). ועל זה אמר משה ואתחנן בעת ההיא, שהיא סוד עת רעה כמ"ש האר"י ז"ל, שכן ליל"ת חסר י' בתרא כמנין ע"ת, ותרווייהו נרמזין בקרא, יש אם למקרא ההיא שנבראת ביום ד' מותא זוטרא, ויש אם למסורת מותא רברבא, על שתיהן קא מכוין משה להעביר מן העולם ויניקתם מן מדת הדין הקשה ורפה, שהם סוד יצח"ק רבק"ה. לכן התפלל משה תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן כדאיתא במדרש רבה (דב"ר פי"א י'), הטעם של תקט"ו, שהוא סוד יצח"ק רבק"ה, יצחק שמכחו יונק של עשו שהוא מותא רברבא, רבקה היא סוד מותא זוטרא. ולכן אמר 'אתה 'החלות 'להראות בשעת הקמת המשכן, ר"ת אה"ל, כשהוקם אה"ל מוע"ד, להראו"ת בגימטריא אגיריסיו"ן ואסכר"ה, עליו אמר את גדלך, ובזה התחיל להכניע כחו של גדול שהוא סטרא דדכורא עומד בימין הקליפה, ידך החזקה סטרא דנוקבא משמאל, ולכן רצה ליכנס לארץ ישראל אעבר"ה נ"א וארא"ה, לבטל מלא"ך המו"ת לגמרי שלא יהיה שליטא, ומלת אעבר"ה בגימטריא זער"א, נ"א נוטריקון 'נדב 'אביהו, ר"ל כמו שבמיתת נדב אביהו נתבטל מותא זעירא, ונודע לכל שיצא האש מלפני ה' ומתו בנשיקה (ויקרא י ב), ולא על ידי לילית חייבתא וכוחותיה שנקראת שבא, כנרמז בר"ת 'שני 'בני 'אהרן שהוא סוד ותפול שב"א ותקחם (איוב א טו), דמתרגמינן לילית חייבתא, אבל אינו כן, התורה העידה בקרבתם לפני ה' וימותו, שמתו בנשיקה ולא על ידי שב"א. וכמו שנתברר אצל נדב אביהו שביטלו מותא זעירא, כן רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ולבטל מותא רברבא. השיב לו הקב"ה רב לך, אתה רוצה לבטל גם כן רב החובל שהוא מותא רברבא, אי אתה צריך עבור זה ליכנס לארץ ישראל, לכן אל תוסף צו את יהושע, אין צו אלא עבודה זרה (סנהדרין נ"ו ע"ב), שהוא יבטל אל זר איהו זר ואיהי זרה, ובהריגת ל"א מלכים יש לא"ל ידו לבטל כח אל זר, לכן הקפיד הקב"ה בימי אנשי כנסת הגדולה שהיה לו לבטל עבודה זרה שהיא אשה זרה (ערכין ל"ב ע"ב), כנגד אל זר אמר וחזקה"ו, שהוא בגימטריא סמא"ל עם הכולל שנקרא עו"ן דא דכורא, וכן חזקה"ו, בגימטריא עו"ן. וכנגד אשה זרה שהיא לילית, אמר אמצה"ו, שהוא סוד המצב"ה אשר עליה אמר יעקב עדה המצב"ה (בראשית לא נב), יניקת בלע"ם הכי הוה, ועד הגל הזה, כנגד גל של עצמות שהוא רזא דדכורא, כי הוא יעבור לקביל אל זר, והוא ינחיל בכל אשר תראה דייקא:
איתא בזוהר פרשת פנחס עמוד תכ"ח (זוהר ח"ג רל"ד ע"א) אין מתחילין בב' ד', ביומא תניינא אתבריא מותא רברבא, ביומא רביעא איתבריא מותא זוטרא. וזה סוד אסכרה, שהיו מתענין ביום רביעי על תינוקות (תענית כ"ז ע"ב), והיא רוח שהאריך הזוהר בפרשת פקודי עמוד תמ"ו (זוהר ח"ב רמ"ח ע"ב) דקיימא על קטילא דילהון עד י"ג שנה, ומן י"ג שנה עד עשרים יש רוח אחרא ושמו אגריסיו"ן. וזה סוד כשהוקם המשכן שמתו נדב ואביהוא, ועדיין לא יצאו מרשות אביהם שהיו פחותים מעשרים שנה, כמו שאמר הכתוב שני בני אהרן (ויקרא טז א), עדיין לא נפקו מרשותא דאבא כדאיתא בזוהר שם עמוד ק (זוהר ח"ג נ"ו ע"ב), רזא דא אמר במזמור ע"ה הארכתי בו בפרשת שמיני על פסוק (תהלים עה ה) אמרתי להוללים אל תהולו, שחשבו הסטרא אחרא שהם ישלטו על נדב ואביהוא, דהיינו אותן שנים הממונים על המתים פחותים מנ' שנה, כנגד אגיריסיו"ן אמר ולרשעים אל תרומו קר"ן, שהוא בגימטריא אגיריסיו"ן, (תהלים עה ו) אל תרימו למרום קרניכם, מרו"ם הם כחות של אסכרה ואגיריסיו"ן, שניהם יחד הם סוד מאר"ת חסר שנבראו ברביעי (בראשית א יד), ואותו המזמור אמר משה בשעה שהוקם אהל מועד, כמ"ש כי אקח מועד (תהלים עה ג), ובאותו היום הכניע כחות של מותא זוטרא כמ"ש, וגם כחות של מותא רברבא, כמ"ש הזוהר על פסוק (שמות מ יח) ויקם את המשכן, עיין שם פרשת פקודי (זוהר ח"ב רמ"ה ע"ב). ועל זה אמר משה ואתחנן בעת ההיא, שהיא סוד עת רעה כמ"ש האר"י ז"ל, שכן ליל"ת חסר י' בתרא כמנין ע"ת, ותרווייהו נרמזין בקרא, יש אם למקרא ההיא שנבראת ביום ד' מותא זוטרא, ויש אם למסורת מותא רברבא, על שתיהן קא מכוין משה להעביר מן העולם ויניקתם מן מדת הדין הקשה ורפה, שהם סוד יצח"ק רבק"ה. לכן התפלל משה תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן כדאיתא במדרש רבה (דב"ר פי"א י'), הטעם של תקט"ו, שהוא סוד יצח"ק רבק"ה, יצחק שמכחו יונק של עשו שהוא מותא רברבא, רבקה היא סוד מותא זוטרא. ולכן אמר 'אתה 'החלות 'להראות בשעת הקמת המשכן, ר"ת אה"ל, כשהוקם אה"ל מוע"ד, להראו"ת בגימטריא אגיריסיו"ן ואסכר"ה, עליו אמר את גדלך, ובזה התחיל להכניע כחו של גדול שהוא סטרא דדכורא עומד בימין הקליפה, ידך החזקה סטרא דנוקבא משמאל, ולכן רצה ליכנס לארץ ישראל אעבר"ה נ"א וארא"ה, לבטל מלא"ך המו"ת לגמרי שלא יהיה שליטא, ומלת אעבר"ה בגימטריא זער"א, נ"א נוטריקון 'נדב 'אביהו, ר"ל כמו שבמיתת נדב אביהו נתבטל מותא זעירא, ונודע לכל שיצא האש מלפני ה' ומתו בנשיקה (ויקרא י ב), ולא על ידי לילית חייבתא וכוחותיה שנקראת שבא, כנרמז בר"ת 'שני 'בני 'אהרן שהוא סוד ותפול שב"א ותקחם (איוב א טו), דמתרגמינן לילית חייבתא, אבל אינו כן, התורה העידה בקרבתם לפני ה' וימותו, שמתו בנשיקה ולא על ידי שב"א. וכמו שנתברר אצל נדב אביהו שביטלו מותא זעירא, כן רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ולבטל מותא רברבא. השיב לו הקב"ה רב לך, אתה רוצה לבטל גם כן רב החובל שהוא מותא רברבא, אי אתה צריך עבור זה ליכנס לארץ ישראל, לכן אל תוסף צו את יהושע, אין צו אלא עבודה זרה (סנהדרין נ"ו ע"ב), שהוא יבטל אל זר איהו זר ואיהי זרה, ובהריגת ל"א מלכים יש לא"ל ידו לבטל כח אל זר, לכן הקפיד הקב"ה בימי אנשי כנסת הגדולה שהיה לו לבטל עבודה זרה שהיא אשה זרה (ערכין ל"ב ע"ב), כנגד אל זר אמר וחזקה"ו, שהוא בגימטריא סמא"ל עם הכולל שנקרא עו"ן דא דכורא, וכן חזקה"ו, בגימטריא עו"ן. וכנגד אשה זרה שהיא לילית, אמר אמצה"ו, שהוא סוד המצב"ה אשר עליה אמר יעקב עדה המצב"ה (בראשית לא נב), יניקת בלע"ם הכי הוה, ועד הגל הזה, כנגד גל של עצמות שהוא רזא דדכורא, כי הוא יעבור לקביל אל זר, והוא ינחיל בכל אשר תראה דייקא:
מגלה עמוקות
אופן רד
רצה משה להשיג בארץ ישראל סוד שם של הוי"ה פנים ואחור, בסוד אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו), ר"ל פנים של שם הוי"ה הוא רחמים, ואחור של הוי"ה שהוא כוז"ו כמו שכותבים במזוזה מבחוץ לפי שהוא מצד הדין, אבל הפנים שהוא טדה"ד מצד הרחמים, סוד בך יברך ישראל (בראשית מח כ). ולפי שבארץ ישראל שם אדני מתנוצץ שם, כמ"ש כי שמך נקרא על עירך (דניאל ט יט), שמך דייקא, שהוא שם של הוי"ה, לכן ביקש ליכנס לארץ ישראל. והנה פנים ואחור ביחד טדה"ד כוז"ו, בגימטריא אני. וזהו סוד אני ה', ר"ל שם של ה' הוא סוד אנ"י, אנ"י ראשון ואנ"י אחרון, ולאלו הב' שמות צריך לכוין בין המצרים בשלש ראשונות של י"ח ברכות, כמ"ש בספר כנפי יונה בחלק א', זהו סוד על אלה אני בוכיה (איכה א טז), ר"ל קטב מרירי (דברים לב כד), שהוא סוד אלה שהוא שולט בין המצרים בשעת החורבן, לא הועיל שם של אני שמציל אותו מן קטב מרירי, רק אני הגבר ראה עני, אני דייקא, וסוד אני הועילה דוקא בארץ ישראל, ומלת אנ"י נוטרייקון "ארץ "נתנה "יבולה (תהלים סז ז), "אמונים "נוצר "ה' (תהלים לא כד), "אל "נקמות "ה' (תהלים צד א). והנה על זה אמר אתה החלות להראות לי סוד שם של ה', דהיינו כנגד הפנים אמר את גדלך שהוא מדת טובו, כנגד אחור של שם הוי"ה שהוא כוז"ו, אמר את ידך החזקה שהוא אחוריים, אשר יעשה כמעשיך נגד הפנים, שלכך בוי"ו ימי בראשית קחשיב במדרש תדשא כ"ב מלאכות שעשה הקב"ה בוי"ו ימי בראשית במעשה שמים וארץ, אבל במעשה המשכן קחשיב בפרשת ויקהל ל"ט דברים שעשו במשכן, כי המשכן נברא בסוד אחוריים שהוא כוז"ו בגימטריא ט"ל, ולכן אמר מתחלה (שמות לה א) אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, ולמדו רבותינו ז"ל (שבת ע' ע"א) מאלה הדברים ל"ט אבות מלאכות, דקחשיב אחר כך את המשכן ואת אהלו וגומר (שמות לה יא) ל"ט דברים, שכל מה שהיה במשכן נאמר בשבת אשר צוה ה' דייקא, שהוא אחוריים של שם ה' שעולה ט"ל. ועל זה אמר כגבורתך, שהם מסטרא דגבורה, לכן פתח אצל המשכן (שמות כה ג) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב, כדאיתא בספר הזוהר פרשת תרומה (זוהר ח"ב קכ"ט ע"ב) שהמשכן מסטרא דדינא. לכן ביקש משה אעברה נא, שרצה לתקן בארץ ישראל אחוריים של שם הוי"ה, וז"ש ההר הטוב, הטוב הוא פנים של הוי"ה בגימטריא כ"ב כמניין טדה"ד, הטו"ב הז"ה בגימטריא ל"ט, כמניין כוז"ו שהוא אחוריים של שם. והלבנון, כי שם במקדש יתקן סוד ראשו כתם פ"ז (שיר השירים ה' יא), תשית לראשו עטרת פ"ז (תהלים כא ד), כי שם של הוי"ה עם פנים ואחור יחד שהוא אני ה', בגימטריא פ"ז, בבית המקדש אתמר שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פ"ז (שיר השירים ה טו), והוא סוד לבנ"ה הכי הוי, ולכן ניתנה תורה בל"ב נתיבות, בנו"ן שערים, בה' חומשי תורה כמניין לבנ"ה. וזה נרמז במלת הלבנו"ן, ה' חומשי תורה, ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה, שהוא סוד הוי"ה עם פנים ואחור יחד. השיב הקב"ה רב לך, כבר השלמת פנים ואחור יחד בשעת הקמת המשכן, שכל ס' רבוא לא יכלו להקימו ויביאו המשכן אל משה (שמו"ר פנ"ב ד'), שאז אמר משה מזמור ע"ה דאתמר תמן כי אקח מועד (תהלים עה ג), שמשה לקח אהל מועד בעצמו ואת עלית על כולנה (משלי לא כט), אני משרים אשפוט, אני דייקא, שאז זכה משה להשגת פנים ואחור של שם הוי"ה שהוא אני, משרים אשפוט שעשה מהם מישור והמתיק את הדין, ולפי דברי הזוהר שיר השירים שסוד משרים הם ה' אותיות מנצפ"ך שהם הדינים, לפי זה יהיה פירוש הפסוק אני משרים (תילים עה), רצה לומר פנים ואחור של הוי"ה שהוא אני, גם ה' גבורות מנצפ"ך שהם משרים, שניהם אשפוט, ר"ל ממתיק עליהם קו הרחמים שהוא מדתו של משה שנקרא משפט, כמו שכתוב בזוהר פרשת וילך (זוהר ח"ג רפ"ג ע"ב) על פסוק (משלי יג כג) ויש נספה בלא משפט, ר"ל שנסתלק קו הרחמים שנקרא משפט, לכן נספה. ולפי שהשיג שם משה בשעת הקמת המשכן סוד פנים ואחור של הוי"ה שהוא אני, לכן אל תוסף דבר אלי, אלא צו את יהושע וחזקהו לגלות לו פנים של הוי"ה, ואמצהו לגלות לו אחורים של הוי"ה:
רצה משה להשיג בארץ ישראל סוד שם של הוי"ה פנים ואחור, בסוד אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו), ר"ל פנים של שם הוי"ה הוא רחמים, ואחור של הוי"ה שהוא כוז"ו כמו שכותבים במזוזה מבחוץ לפי שהוא מצד הדין, אבל הפנים שהוא טדה"ד מצד הרחמים, סוד בך יברך ישראל (בראשית מח כ). ולפי שבארץ ישראל שם אדני מתנוצץ שם, כמ"ש כי שמך נקרא על עירך (דניאל ט יט), שמך דייקא, שהוא שם של הוי"ה, לכן ביקש ליכנס לארץ ישראל. והנה פנים ואחור ביחד טדה"ד כוז"ו, בגימטריא אני. וזהו סוד אני ה', ר"ל שם של ה' הוא סוד אנ"י, אנ"י ראשון ואנ"י אחרון, ולאלו הב' שמות צריך לכוין בין המצרים בשלש ראשונות של י"ח ברכות, כמ"ש בספר כנפי יונה בחלק א', זהו סוד על אלה אני בוכיה (איכה א טז), ר"ל קטב מרירי (דברים לב כד), שהוא סוד אלה שהוא שולט בין המצרים בשעת החורבן, לא הועיל שם של אני שמציל אותו מן קטב מרירי, רק אני הגבר ראה עני, אני דייקא, וסוד אני הועילה דוקא בארץ ישראל, ומלת אנ"י נוטרייקון "ארץ "נתנה "יבולה (תהלים סז ז), "אמונים "נוצר "ה' (תהלים לא כד), "אל "נקמות "ה' (תהלים צד א). והנה על זה אמר אתה החלות להראות לי סוד שם של ה', דהיינו כנגד הפנים אמר את גדלך שהוא מדת טובו, כנגד אחור של שם הוי"ה שהוא כוז"ו, אמר את ידך החזקה שהוא אחוריים, אשר יעשה כמעשיך נגד הפנים, שלכך בוי"ו ימי בראשית קחשיב במדרש תדשא כ"ב מלאכות שעשה הקב"ה בוי"ו ימי בראשית במעשה שמים וארץ, אבל במעשה המשכן קחשיב בפרשת ויקהל ל"ט דברים שעשו במשכן, כי המשכן נברא בסוד אחוריים שהוא כוז"ו בגימטריא ט"ל, ולכן אמר מתחלה (שמות לה א) אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם, ולמדו רבותינו ז"ל (שבת ע' ע"א) מאלה הדברים ל"ט אבות מלאכות, דקחשיב אחר כך את המשכן ואת אהלו וגומר (שמות לה יא) ל"ט דברים, שכל מה שהיה במשכן נאמר בשבת אשר צוה ה' דייקא, שהוא אחוריים של שם ה' שעולה ט"ל. ועל זה אמר כגבורתך, שהם מסטרא דגבורה, לכן פתח אצל המשכן (שמות כה ג) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב, כדאיתא בספר הזוהר פרשת תרומה (זוהר ח"ב קכ"ט ע"ב) שהמשכן מסטרא דדינא. לכן ביקש משה אעברה נא, שרצה לתקן בארץ ישראל אחוריים של שם הוי"ה, וז"ש ההר הטוב, הטוב הוא פנים של הוי"ה בגימטריא כ"ב כמניין טדה"ד, הטו"ב הז"ה בגימטריא ל"ט, כמניין כוז"ו שהוא אחוריים של שם. והלבנון, כי שם במקדש יתקן סוד ראשו כתם פ"ז (שיר השירים ה' יא), תשית לראשו עטרת פ"ז (תהלים כא ד), כי שם של הוי"ה עם פנים ואחור יחד שהוא אני ה', בגימטריא פ"ז, בבית המקדש אתמר שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פ"ז (שיר השירים ה טו), והוא סוד לבנ"ה הכי הוי, ולכן ניתנה תורה בל"ב נתיבות, בנו"ן שערים, בה' חומשי תורה כמניין לבנ"ה. וזה נרמז במלת הלבנו"ן, ה' חומשי תורה, ל"ב נתיבות חכמה, נ' שערי בינה, שהוא סוד הוי"ה עם פנים ואחור יחד. השיב הקב"ה רב לך, כבר השלמת פנים ואחור יחד בשעת הקמת המשכן, שכל ס' רבוא לא יכלו להקימו ויביאו המשכן אל משה (שמו"ר פנ"ב ד'), שאז אמר משה מזמור ע"ה דאתמר תמן כי אקח מועד (תהלים עה ג), שמשה לקח אהל מועד בעצמו ואת עלית על כולנה (משלי לא כט), אני משרים אשפוט, אני דייקא, שאז זכה משה להשגת פנים ואחור של שם הוי"ה שהוא אני, משרים אשפוט שעשה מהם מישור והמתיק את הדין, ולפי דברי הזוהר שיר השירים שסוד משרים הם ה' אותיות מנצפ"ך שהם הדינים, לפי זה יהיה פירוש הפסוק אני משרים (תילים עה), רצה לומר פנים ואחור של הוי"ה שהוא אני, גם ה' גבורות מנצפ"ך שהם משרים, שניהם אשפוט, ר"ל ממתיק עליהם קו הרחמים שהוא מדתו של משה שנקרא משפט, כמו שכתוב בזוהר פרשת וילך (זוהר ח"ג רפ"ג ע"ב) על פסוק (משלי יג כג) ויש נספה בלא משפט, ר"ל שנסתלק קו הרחמים שנקרא משפט, לכן נספה. ולפי שהשיג שם משה בשעת הקמת המשכן סוד פנים ואחור של הוי"ה שהוא אני, לכן אל תוסף דבר אלי, אלא צו את יהושע וחזקהו לגלות לו פנים של הוי"ה, ואמצהו לגלות לו אחורים של הוי"ה: