מַה־יְּדִיד֥וֹת מִשְׁכְּנוֹתֶ֗יךָ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
Как прекрасны твои скинии, о Господь Саваоф!
ספר הזהר
ר' יוסי פתח, מה ידידות משכנותיך ה' צבאות. כמה אית לון לבני נשא, לאסתכלא בפולחנא דקב"ה. דהא כל בני נשא, לא ידעי ולא מסתכלי על מה קאים עלמא. ואינון על מה קיימין. דכד ברא קב"ה עלמא, עבד שמיא, מאש וממים מתערבין כחדא, ולא הוו גלדי. ולבתר אגלידו, וקיימו ברוחא עלאה. ומתמן שתיל עלמא, לקיימא על סמכין. ואינון סמכין, לא קיימין, אלא בההוא רוחא. ובשעתא דההוא רוחא אסתלק, כלהו מרפפין וזעין, ועלמא ארתת. הה"ד המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון. וכלא קאים על אורייתא, דכד ישראל משתדלי באורייתא, מתקיים עלמא, ואינון קיימין, וסמכין קיימין באתרייהו, בקיומא שלים.
מגלה עמוקות
אופן קיב
ידוע הוא שמשה הוא כלול מכל ישראל, ואיתא בספר הפליאה שכן מילוי מש"ה "מם "שין "הה, בגימטריא י' פעמים אדם, ר"ל י' בני אדם נקראים קהל, ואין השכינה שורה פחות מעשרה בני אדם, שנאמר (ויקרא כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל (כדאיתא במגילה כ"ג:), תוך דייקא, שכן משה למטה ממדרגת מטטרון שהוא בעולם היצירה, שהוא אמצעי לג' שרי פנים בסוד ראש תוך סוף, מטטרון הוא תוך, והוא סוד (שמות ג ב) וירא מלאך ה' אליו שהוא מטטרון מתוך הסנה, מתוך דייקא, שכן מתו"ך בגימטריא עו"לם היציר"ה, ולכן נקרא מה, כמו שכתוב בזוהר (ח"ב קצ"ז ע"א) מה שם בנו (משלי ל ד), שהוא כלול י' פעמים מה. וידוע שבשם זה נברא העולם, כמו שאמר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית (תהלים קד כד), בזוהר פנחס (זוהר ח"ג רל"ה ע"ב) חכמה כח מה, דהיינו שם של ד' במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, בגימטריא מ"ה, והם כ"ח אתוון של פסוק בראשית (א א), עליהם אמר קרא כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), שממנו נתהוו כ"ח עתים בעולם מן ב' ידים שנבראו בהם שמים וארץ, יד שמאל אף ידי יסדה ארץ (ישעיה מח יג), שהם י"ד אותיות נוקבין, וימיני טפחה שמים, שהם י"ד אתוון דכורין. עליהם אמר משה ואתחנן אל ה', שם ה' שהוא סוד של מילוי מה בעולם היצירה, דתמן מקנין במטטרון זעיר, שהוא שם של הויה כח מה, ויש בעת ההיא רמז על כ"ח עתים שבו, שהם כ"ח אותיות המילוי בסוד את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כג כד), רצה לומר כששם של ה' הוא במלוי, שהוא סוד כח בהם שמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה סו א), שבהם נברא שמים וארץ. על זה אמר אתה החלות בהיפוך אתוון הלוח"ת, שזה סוד לדעתי שקיבל משה לוחות, שכן מילוי של משה כזה "מם "שין "הה, בגימטריא לוחות, הרי שמששת ימי בראשית היה ראוי משה שיקבל הוא לוחות, שכן שמו מעיד עליו. וזה סוד כלות משה (במדבר ז א), שדרשו רז"ל (תנחומא תשא סי' י"ח) ככלתו כתיב, שנתן הקב"ה התורה למשה במתנה, שכן כל"ת הוא מילוי משה, מהו כלות, הוא סוד לוחות, חושבן דדין כחושבן דדין, ולכן רמזו רז"ל (ב"ר פ"א ד) בראשית, בזכות משה שנקרא ראשית (דברים לג כא), ומתרגמינן בחוכמא שהוא סוד כח מה, שמשה היה כלול מן י' פעמים מה כמ"ש. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי הלוחות את עבדך דייקא, שכן בשם של משה נרמזין הלוחות, כמ"ש שהוא מילוי שלו בחושבן לוחות. גם אמר את עבדך, הוא סוד מטטרון ביצירה דתמן שם של מה שיש בו כ"ח אתוון, י"ד אותיות מימין את גדלך, י"ד אותיות משמאל את ידך החזקה, שהן הן כ"ח אותיות של פסוק ראשון של בראשית שנבראו בו שמים וארץ. ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, י"ד אותיות של ימין בהם וימיני טפחה שמים, י"ד אותיות של שמאל שהם ידך החזקה בהם אף ידי יסדה ארץ, אף דייקא, שהיא מדת הדין בחזקה, אשר יעשה כמעשך על יד ימין של שמים, כגבורותיך על יד שמאל. והנה שם בארץ ישראל בבית המקדש רצה משה להשיג על בריו שם של מ"ה, כמ"ש וראיתם את הארץ מה היא (במדבר יג יח), מה דייקא, שם בארץ ישראל יוכל להשיג שם של מה. לכן אמר אעברה נא ואראה את הארץ, לקיים קרא וראיתם את הארץ מ"ה היא (במדבר שם), והלבנון לקיים קרא מה ידידות משכנותיך (תהלים פד ב), וכל כוונתו של משה היה להשיג שם של מה, כמ"ש ונחנו מה (שמות טז ז). השיב הקדוש ברוך הוא רב לך, אין צריך אתה לארץ ישראל להשיג שם של מה, כי כבר רב לך מה רב טובך (תהלים לא כ), והיא קומה שלך, כי הוא סוד מסוה (שמות לד לג), כמו שאמרו שמשה היה ארכו י' אמין (כדאיתא בברכות פרק הרואה (ברכות נ"ד ע"ב)), ובגין דא קיבל הלוחות דאיתמר בהון פסל לך (שמות לד א), לכן אל תוסף דבר ליכנס בשביל זה לארץ ישראל:
ידוע הוא שמשה הוא כלול מכל ישראל, ואיתא בספר הפליאה שכן מילוי מש"ה "מם "שין "הה, בגימטריא י' פעמים אדם, ר"ל י' בני אדם נקראים קהל, ואין השכינה שורה פחות מעשרה בני אדם, שנאמר (ויקרא כב לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל (כדאיתא במגילה כ"ג:), תוך דייקא, שכן משה למטה ממדרגת מטטרון שהוא בעולם היצירה, שהוא אמצעי לג' שרי פנים בסוד ראש תוך סוף, מטטרון הוא תוך, והוא סוד (שמות ג ב) וירא מלאך ה' אליו שהוא מטטרון מתוך הסנה, מתוך דייקא, שכן מתו"ך בגימטריא עו"לם היציר"ה, ולכן נקרא מה, כמו שכתוב בזוהר (ח"ב קצ"ז ע"א) מה שם בנו (משלי ל ד), שהוא כלול י' פעמים מה. וידוע שבשם זה נברא העולם, כמו שאמר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית (תהלים קד כד), בזוהר פנחס (זוהר ח"ג רל"ה ע"ב) חכמה כח מה, דהיינו שם של ד' במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, בגימטריא מ"ה, והם כ"ח אתוון של פסוק בראשית (א א), עליהם אמר קרא כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), שממנו נתהוו כ"ח עתים בעולם מן ב' ידים שנבראו בהם שמים וארץ, יד שמאל אף ידי יסדה ארץ (ישעיה מח יג), שהם י"ד אותיות נוקבין, וימיני טפחה שמים, שהם י"ד אתוון דכורין. עליהם אמר משה ואתחנן אל ה', שם ה' שהוא סוד של מילוי מה בעולם היצירה, דתמן מקנין במטטרון זעיר, שהוא שם של הויה כח מה, ויש בעת ההיא רמז על כ"ח עתים שבו, שהם כ"ח אותיות המילוי בסוד את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כג כד), רצה לומר כששם של ה' הוא במלוי, שהוא סוד כח בהם שמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה סו א), שבהם נברא שמים וארץ. על זה אמר אתה החלות בהיפוך אתוון הלוח"ת, שזה סוד לדעתי שקיבל משה לוחות, שכן מילוי של משה כזה "מם "שין "הה, בגימטריא לוחות, הרי שמששת ימי בראשית היה ראוי משה שיקבל הוא לוחות, שכן שמו מעיד עליו. וזה סוד כלות משה (במדבר ז א), שדרשו רז"ל (תנחומא תשא סי' י"ח) ככלתו כתיב, שנתן הקב"ה התורה למשה במתנה, שכן כל"ת הוא מילוי משה, מהו כלות, הוא סוד לוחות, חושבן דדין כחושבן דדין, ולכן רמזו רז"ל (ב"ר פ"א ד) בראשית, בזכות משה שנקרא ראשית (דברים לג כא), ומתרגמינן בחוכמא שהוא סוד כח מה, שמשה היה כלול מן י' פעמים מה כמ"ש. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי הלוחות את עבדך דייקא, שכן בשם של משה נרמזין הלוחות, כמ"ש שהוא מילוי שלו בחושבן לוחות. גם אמר את עבדך, הוא סוד מטטרון ביצירה דתמן שם של מה שיש בו כ"ח אתוון, י"ד אותיות מימין את גדלך, י"ד אותיות משמאל את ידך החזקה, שהן הן כ"ח אותיות של פסוק ראשון של בראשית שנבראו בו שמים וארץ. ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, י"ד אותיות של ימין בהם וימיני טפחה שמים, י"ד אותיות של שמאל שהם ידך החזקה בהם אף ידי יסדה ארץ, אף דייקא, שהיא מדת הדין בחזקה, אשר יעשה כמעשך על יד ימין של שמים, כגבורותיך על יד שמאל. והנה שם בארץ ישראל בבית המקדש רצה משה להשיג על בריו שם של מ"ה, כמ"ש וראיתם את הארץ מה היא (במדבר יג יח), מה דייקא, שם בארץ ישראל יוכל להשיג שם של מה. לכן אמר אעברה נא ואראה את הארץ, לקיים קרא וראיתם את הארץ מ"ה היא (במדבר שם), והלבנון לקיים קרא מה ידידות משכנותיך (תהלים פד ב), וכל כוונתו של משה היה להשיג שם של מה, כמ"ש ונחנו מה (שמות טז ז). השיב הקדוש ברוך הוא רב לך, אין צריך אתה לארץ ישראל להשיג שם של מה, כי כבר רב לך מה רב טובך (תהלים לא כ), והיא קומה שלך, כי הוא סוד מסוה (שמות לד לג), כמו שאמרו שמשה היה ארכו י' אמין (כדאיתא בברכות פרק הרואה (ברכות נ"ד ע"ב)), ובגין דא קיבל הלוחות דאיתמר בהון פסל לך (שמות לד א), לכן אל תוסף דבר ליכנס בשביל זה לארץ ישראל:
מגלה עמוקות
אופן קמו
ידוע (סנהדרין נ"ו ע"ב) שאדם הראשון פגם בשלשה עבירות, שעשה עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים, ובזה קילקל בג' עולמים בריאה יצירה עשיה דתמן נשמה רוח נפש, ובזה קלקל לאדם דבריאה, ואדם דיצירה, ואדם דעשייה, על ידי אשתו חוה נשים דעתן קלות (שבת ל"ג ע"ב), שכתב האר"י ז"ל בכנפי יונה שפגם בג' שמות מ"ה מנין קל"ה, ואחר כך נתקן על ידי ג' אבות, אברהם תיקן עבודה זרה, יצחק שפיכות דמים, יעקב גילוי עריות. והנה בתחלת שליחותו ששלח הקב"ה למשה שהוא יהיה התיקון של אדם הראשון, באמרו אנכי אלהי אביך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג ו). וקשה הלא אין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות ט"ז ע"ב), ולא ייחד הקב"ה שמו על שום בריה רק על ג' אבות. ותו אית לי שאלה, הלא עמרם אבי משה היה חי באותו שעה, ואינו מייחד הקב"ה שמו בחיים (תנחומא תולדות סי' ז') הן בקדושיו לא יאמין (איוב טו טו), ואיך אמר בכאן אנכי אלהי אביך. אבל אמר אביך על אדם הראשון שכבר מת, והוא ברזא דגלגולא שהיה משה בנו מתחלה, שנתגלגל בשני בנים של אדם הראשון בשת ובהבל, והוצרך הקב"ה להודיע למשה שצריך לתקן ברא אבא, לכן הזכיר לו שלשה אבות שכל אחד התחיל לתקן, אברהם תיקן נפש, יצחק רוח, יעקב נשמה. ולכן כששאל משה מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), אמר כפל מה, האחד היא שאלה, והשני היא תשובה, כשאמר לו מה שמו, צריך אני להשיב להם מה אומר אליהם, צריכין אנו לתקן שם של מה שקלקל בו אד"ם הראשון. והנה כשקבל משה לחות, איתמר גביה (תהלים סח יט) לקחת מתנות באדם (שמו"ר פכ"ח א'), שאז תיקן פרצוף אדם. וכן באהל מועד איתמר שם אדם כי יקריב, שבאותו שעה נתקן אדם. ועל זה התחיל משה להתפלל, מאחר שאתה החלות להראות תיקון אדם בשעת קבלת הלוחות במלת החלו"ת, אז לקח מתנות באדם. וכן אתה החלות להראות, ר"ת אה"ל, שאז כשהוקם אהל מועד איתמר שם אדם כי יקריב (ויקרא א ב), והנה בב' מקומות אלו החלות להראות לי לתקן תיקון אברהם נפש את גדלך, יצחק רוח ידך החזקה, יעקב נשמה אשר מי אל וגומר, ואמר אשר יעשה בפעם שני, ובמלת אשר נרמזין התיקון, שכן אש"ר בגימטריא פרצ"וף אד"ם, מאחר שהחלות לתקן פרצוף אדם, כמעשיך בשעת הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כגבורתיך בשעת הקמת המשכן שאז ראו גבורות משה שרבות בנות עשו חיל (משלי לא כט), ס' רבוא לא יכלו להקים את המשכן רק הביאו המשכן אל משה (שמות לט לג), ואת עלית על כלנה (שמו"ר פנ"ב ד'), נמצא שזה נרמז במלת גבורתיך. לכן מבקש אני גם כן אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ולתקן שם של מ"ה שהוא בעולם היצירה, כמו שאמר מתחילה עבדיך דייקא, שהוא על עבד נאמן שהוא מטטרון שהוא בעולם היצירה, שכן מטטרו"ן עם הכולל בגימטריא יציר"ה, דתמן שם של מ"ה שיניקתו מאות ו' של שם בן ד' כשתצרף ו' של שם עם מ"ה, תמצא סודו נ"א. ז"ש אעברה, רוצה אני להעביר לארץ ישראל לתקן קילקול של אדם הראשון שפגם בו' של שם שהוא בעולם היצירה מקום עבדך שהוא מטטרון, דתמן מילוי שם של מ"ה, הרי נ"א, לכן צריך אני לראות את הארץ דאיתמר ביה וראיתם את הארץ מ"ה היא (במדבר יג יח), מ"ה דייקא, תמן יהיה יכולת בידו לתקן קילקול של אדם הראשון שפגם בשם של מ"ה. וכן יעקב אמר בשעה שהראה לו הקב"ה בסולם שופרא דאדם הראשון (ב"מ פ"ד ע"א), אמר יעקב מה נורא מקום הזה (בראשית כח יז), צריך לתקן שם של מ"ה שהוא חטא של אדם הראשון במקום הזה שהוא ארץ ישראל, ז"ש ואראה את הארץ. ולפי שיעקב אמר אין זה, תיקון זה לא יכול להיות רק בבית אלהים דאיתמר שם מ"ה ידידות משכנותיך (תהלים פד ב), לכן אמר משה והלבנון, שהוא במקום המקדש לתקן שם של מ"ה. השיב הקב"ה רב ל"ך, דייקא בשם של משה נרמז כבר תקנת ג' תיקונים של ג' אבות, שכל אחד מן ג' אבות תיקן שם של מ"ה, אברהם בעבודה זרה, יצחק בשפיכת דמים, יעקב בגילוי עריות. ועל זה מורה ש' של משה, שהיא ש' רבתי של שיר השירים, שכתב בזוהר פרשת תרומה (זוהר ח"ב קי"ט ע"ב) שג' ענפי דש' הם ג' אבות. ואחר כך נשתיירו אתוון מ"ה מן משה, להורות נתן בלבו מה שתקנו ג' אבות בשם מ"ה שפגם אדם הראשון, הכל יתקן משה ושמו מעיד עליו. וז"ש מ"ה רב טובך (תהלים לא כ), רצה לומר רב טוב הצפון ליריאיו שהוא משה, הוא שתיקן שם של מ"ה. וז"ש מסו"ה של משה (שמות לד לג), מ"ה שם בנו (משלי ל ד) זה משה (זוהר ח"ב קצ"ז ע"א), וס"ו של מסו"ה הם סוד כל הנפש הבאים ליעקב ששים ושש (בראשית מו כו), שמשה הוא כלל כל הנפשות, ולכן נקרא משה, בסוד מה שם בנו, ועל כן אל תוסף דבר עוד:
ידוע (סנהדרין נ"ו ע"ב) שאדם הראשון פגם בשלשה עבירות, שעשה עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים, ובזה קילקל בג' עולמים בריאה יצירה עשיה דתמן נשמה רוח נפש, ובזה קלקל לאדם דבריאה, ואדם דיצירה, ואדם דעשייה, על ידי אשתו חוה נשים דעתן קלות (שבת ל"ג ע"ב), שכתב האר"י ז"ל בכנפי יונה שפגם בג' שמות מ"ה מנין קל"ה, ואחר כך נתקן על ידי ג' אבות, אברהם תיקן עבודה זרה, יצחק שפיכות דמים, יעקב גילוי עריות. והנה בתחלת שליחותו ששלח הקב"ה למשה שהוא יהיה התיקון של אדם הראשון, באמרו אנכי אלהי אביך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג ו). וקשה הלא אין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות ט"ז ע"ב), ולא ייחד הקב"ה שמו על שום בריה רק על ג' אבות. ותו אית לי שאלה, הלא עמרם אבי משה היה חי באותו שעה, ואינו מייחד הקב"ה שמו בחיים (תנחומא תולדות סי' ז') הן בקדושיו לא יאמין (איוב טו טו), ואיך אמר בכאן אנכי אלהי אביך. אבל אמר אביך על אדם הראשון שכבר מת, והוא ברזא דגלגולא שהיה משה בנו מתחלה, שנתגלגל בשני בנים של אדם הראשון בשת ובהבל, והוצרך הקב"ה להודיע למשה שצריך לתקן ברא אבא, לכן הזכיר לו שלשה אבות שכל אחד התחיל לתקן, אברהם תיקן נפש, יצחק רוח, יעקב נשמה. ולכן כששאל משה מה שמו מה אומר אליהם (שמות ג יג), אמר כפל מה, האחד היא שאלה, והשני היא תשובה, כשאמר לו מה שמו, צריך אני להשיב להם מה אומר אליהם, צריכין אנו לתקן שם של מה שקלקל בו אד"ם הראשון. והנה כשקבל משה לחות, איתמר גביה (תהלים סח יט) לקחת מתנות באדם (שמו"ר פכ"ח א'), שאז תיקן פרצוף אדם. וכן באהל מועד איתמר שם אדם כי יקריב, שבאותו שעה נתקן אדם. ועל זה התחיל משה להתפלל, מאחר שאתה החלות להראות תיקון אדם בשעת קבלת הלוחות במלת החלו"ת, אז לקח מתנות באדם. וכן אתה החלות להראות, ר"ת אה"ל, שאז כשהוקם אהל מועד איתמר שם אדם כי יקריב (ויקרא א ב), והנה בב' מקומות אלו החלות להראות לי לתקן תיקון אברהם נפש את גדלך, יצחק רוח ידך החזקה, יעקב נשמה אשר מי אל וגומר, ואמר אשר יעשה בפעם שני, ובמלת אשר נרמזין התיקון, שכן אש"ר בגימטריא פרצ"וף אד"ם, מאחר שהחלות לתקן פרצוף אדם, כמעשיך בשעת הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כגבורתיך בשעת הקמת המשכן שאז ראו גבורות משה שרבות בנות עשו חיל (משלי לא כט), ס' רבוא לא יכלו להקים את המשכן רק הביאו המשכן אל משה (שמות לט לג), ואת עלית על כלנה (שמו"ר פנ"ב ד'), נמצא שזה נרמז במלת גבורתיך. לכן מבקש אני גם כן אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ולתקן שם של מ"ה שהוא בעולם היצירה, כמו שאמר מתחילה עבדיך דייקא, שהוא על עבד נאמן שהוא מטטרון שהוא בעולם היצירה, שכן מטטרו"ן עם הכולל בגימטריא יציר"ה, דתמן שם של מ"ה שיניקתו מאות ו' של שם בן ד' כשתצרף ו' של שם עם מ"ה, תמצא סודו נ"א. ז"ש אעברה, רוצה אני להעביר לארץ ישראל לתקן קילקול של אדם הראשון שפגם בו' של שם שהוא בעולם היצירה מקום עבדך שהוא מטטרון, דתמן מילוי שם של מ"ה, הרי נ"א, לכן צריך אני לראות את הארץ דאיתמר ביה וראיתם את הארץ מ"ה היא (במדבר יג יח), מ"ה דייקא, תמן יהיה יכולת בידו לתקן קילקול של אדם הראשון שפגם בשם של מ"ה. וכן יעקב אמר בשעה שהראה לו הקב"ה בסולם שופרא דאדם הראשון (ב"מ פ"ד ע"א), אמר יעקב מה נורא מקום הזה (בראשית כח יז), צריך לתקן שם של מ"ה שהוא חטא של אדם הראשון במקום הזה שהוא ארץ ישראל, ז"ש ואראה את הארץ. ולפי שיעקב אמר אין זה, תיקון זה לא יכול להיות רק בבית אלהים דאיתמר שם מ"ה ידידות משכנותיך (תהלים פד ב), לכן אמר משה והלבנון, שהוא במקום המקדש לתקן שם של מ"ה. השיב הקב"ה רב ל"ך, דייקא בשם של משה נרמז כבר תקנת ג' תיקונים של ג' אבות, שכל אחד מן ג' אבות תיקן שם של מ"ה, אברהם בעבודה זרה, יצחק בשפיכת דמים, יעקב בגילוי עריות. ועל זה מורה ש' של משה, שהיא ש' רבתי של שיר השירים, שכתב בזוהר פרשת תרומה (זוהר ח"ב קי"ט ע"ב) שג' ענפי דש' הם ג' אבות. ואחר כך נשתיירו אתוון מ"ה מן משה, להורות נתן בלבו מה שתקנו ג' אבות בשם מ"ה שפגם אדם הראשון, הכל יתקן משה ושמו מעיד עליו. וז"ש מ"ה רב טובך (תהלים לא כ), רצה לומר רב טוב הצפון ליריאיו שהוא משה, הוא שתיקן שם של מ"ה. וז"ש מסו"ה של משה (שמות לד לג), מ"ה שם בנו (משלי ל ד) זה משה (זוהר ח"ב קצ"ז ע"א), וס"ו של מסו"ה הם סוד כל הנפש הבאים ליעקב ששים ושש (בראשית מו כו), שמשה הוא כלל כל הנפשות, ולכן נקרא משה, בסוד מה שם בנו, ועל כן אל תוסף דבר עוד: