יִֽירָא֥וּךָ עִם־שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים׃
Они будут бояться Тебя, пока пребывает солнце, и так долго, как луна, на протяжении всех поколений.
ספר הזהר
בשעתא דשמשא נפיק, ביממא, ישראל נטלי שירתא לתתא, ושמשא לעילא, דכתיב ייראוך עם שמש. בשעתא דנטיל שמשא בגלגלוי, פתח קל נעימותא, ואמר שירתא. ומאי שירתא קאמרי. הודו ליי' קראו בשמו וגו'. שירו לו זמרו לו וגו'. וישראל משבחן לקב"ה ביממא, עם שמשא. הה"ד ייראוך עם שמש, ואף על גב דהא אוקימנא להאי קרא, א"ר אלעזר, אלמלא דבני עלמא אטימין לבא וסתימין עיינין לא יכלין למיקם מקל נעימותא דגלגלא דשמשא, כד נטיל ומשבח קמי קב"ה.
ספר הזהר
והשתא דנהיר שמשא, הוא עדן צלותא לצלאה, כמה דאוקמוה, דכתיב ייראוך עם שמש. מהו עם שמש, לנטרא נהורא דשמשא בהדן, לאנהרא לה, דהא יראה בהדי שמשא אצטריך, ולא לאפרשא לון. וכד לא נהיר יממא, לאו הוא יראה בהדי שמשא, וצריכא לחברא לון כחדא. ודא הוא עם שמש.
זוהר חדש
וּבְּגִין כָּךְ אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אָסוּר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֵימַר תּוּשְׁבְּחָן דִּצְלוֹתֵיהּ, אֶלָּא עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, דִּכְתִיב (תהילים ע״ב:ה׳) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ.