Тегилим 100:1 Мидраш: מדרש תנחומא & מדרש תהילים

מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ׃

Псалом благодарения. Крик Господа на всю землю.

מדרש תנחומא

כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַה כְּתִיב עֲלֵיהֶם, לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק (תהלים ב, א). כָּל הַמִּזְמוֹר מְדַבֵּר עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַמִּזְמוֹר, עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִרְעָדָה, נַשְּׁקוּ בַר אָמַר לָהֶם דָּוִד, הִזָּהֲרוּ בְּעַצְמְכֶם וְלֹא תְסַלְּפוּ הַדֶּרֶךְ, פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ. כְּלוֹמַר, בְּדָבָר מֻעָט הוּא כּוֹעֵס עֲלֵיכֶם. אֲבָל עַל יִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב: עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה (תהלים ק, ב). וְאוֹתוֹ הַמִּזְמוֹר עַל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר, שֶׁהֲרֵי יִסְּדוֹ דָוִד עַל הַתּוֹדָה, כְּדִכְתִיב, מִזְמוֹר לְתוֹדָה (תהלים ק, א).

מדרש תהילים

מזמור לתודה. אמר רבי יעקב אמר רבי אבהו בשם רבי אחא מזמור לתודה יודו בי כל האומות ואני מקבלן שנאמר (ישעיה מה כג) כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון (לפניך). אם לי תכרע כל ברך ותשבע כל לשון אני מקבלן. מזמור לתודה. זהו שאמר הכתוב (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח. מכסה פשעיו זה אדם הראשון שאמר להקב"ה (בראשית ג יב) האשה אשר נתת עמדי. לא ביקש לעשות תשובה שנאמר (שם כב) ועתה פן ישלח ידו. אמר רבי אבא בר כהנא היה הקב"ה אומר לו עשה תשובה והוא היה אומר פן. ואין עתה אלא תשובה שנאמר (דברים י יב) ועתה ישראל מה יי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה. ואין פן אלא לאו. הוי מכסה פשעיו לא יצליח. ומודה ועוזב ירוחם. זה קין שנאמר (בראשית ד טז) ויצא קין מלפני יי'. אמר רבי הונא בשם רבי חנינא בר יצחק יצא שמח כענין שנאמר (אסתר ה ט) ויצא המן ביום ההוא שמח. פגע בו אדם הראשון אמר לו מה נעשה בדינך. אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי. אמר לו אדם הראשון וכך התשובה טובה אמר (תהלים צב ב) טוב להודות ליי'. דבר אחר מכסה פשעיו זה שאול שנאמר (שמואל-א טו יד-טו) ומה קול הצאן הזה באזני. ויאמר שאול מעמלקי הביאום. ומודה ועוזב ירוחם זה דוד שאמר (שמואל-ב כד יז) ויאמר דוד לאלקים הלא אנכי חטאתי תהי נא ידך בי. מיד אמר לו (שמואל-ב יב יג) גם יי' העביר חטאתך. דבר אחר מכסה פשעיו. אמר רבי סימון ורבי יהושע בן לוי בשם רבי חלפתא מלך בשר ודם בשעה שהוא מודה הוא נותן לו ספקו ובשעה שאינו מודה אינו נותן לו ספקו. אבל הקב"ה אינו כן (אפילו) בשעה שאינו מודה נותן לו ספקו ומשהודה נוטל דימוס. הוי ומודה ועוזב ירוחם: