Мидраш на Тегилим 37:16: Берешит Рабба и классические источники

ד"א איש כי יפליא נדר וגו'. האומות אומרים במה אקדם לה' אכף לאלה מרום וגו' הירצה ה' באלפי אלים וגו' (מיכה ו ז), אמר להם הקב"ה איני מבקש מכם לא קרבן ולא בניכם ולא בנותיכם, ואיני מבקש מכם דבר, לבני נתתי פרשת קרבנות, ופרשת ערכין, שקרבנותיהם חביבין הם לפני, וכמה דהוא אמר טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים (תהלים לז טז), ואין צדיק אלא הקב"ה, שנאמר כי צדיק ה' צדקות אהב (תהלים יא ז), ואין צדקות אלא ישראל, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ (ישעי' ס כא), וכן אמר הקב"ה לאומות איני מבקש מכם דבר אלא מבני הלא תראה תחלת הספר אדם כי יקריב מכם (ויקרא א ב), מכם ולא מאומות העולם, וסופו של ספר דבר אל בני ישראל [ואמרת אליהם] איש כי יפליא נדר, דבר אל בני ישראל, ולא לאומות העולם:

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר. אַף הָאֻמּוֹת אוֹמְרִים: בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שֶׁמֶן, הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי (מיכה ו, ו-ז). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּנֵיכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁין לְהַקְרִיב לְפָנַי. אֵינִי מְבַקֵּשׁ לֹא בְּנֵיכֶם וְלֹא קָרְבְּנוֹתֵיכֶם, אֶלָּא לְבָנַי נָתַתִּי פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת וּפָרָשַׁת עֲרָכִין, שֶׁקָּרְבְּנוֹתֵיהֶם חֲבִיבִים לְפָנַי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק וְגוֹ' (תהלים לז, טז). תֵּדַע לְךָ, תְּחִלָּתוֹ שֶׁל סֵפֶר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' (ויקרא א, ב). מִכֶּם, וְלֹא מֵהָאֻמּוֹת. וְסוֹפוֹ שֶׁל סֵפֶר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִיא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ' (תהלים קמז, יט). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְבִיאִין לְפָנַי עֲרָכִים שֶׁלָּכֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם, כְּאִלּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם הִקְרַבְתֶּם לְפָנַי. לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בִּזְכוּת הָעֲרָכִין אֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מִגֵּיהִנָּם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱיוּ מַעֲרִיכִין לְפָנַי אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, אֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מַעֲרִיכַת גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה (ישעיה ל, לג). וְאֶעֱרֹךְ לִפְנֵיכֶם שֻׁלְחָן. הוּא שֶׁאָמַר דָּוִד, תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה (תהלים כג, ה). אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.

[ד"א] איש כי יפליא נדר. האומות אומרים במה אקדם לה' אכף לאלהי מרום [וגו'] הירצה ה' באלפי אלים [וגו', האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי] (מיכה ו ז), אמר להם הקב"ה בניכם אתם מבקשים להקריב לפני, לא בניכם ולא קרבנותיכם אני מבקש, לבני נתתי פרשת ערכין, ופרשת קרבנות, שקרבנותיהם חביבין לפני, וכן הוא אומר טוב מעט לצדיק (תהלים לז טז), תדע לך שתחילתו של ספר דבר אל בני ישראל [ואמרת אליהם] אדם כי יקריב מכם (ויקרא א ב), מכם ולא מן האומות, וסופו של ספר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא נדר וגו' (ויקרא כז ב), ואומר מגיד דבריו ליעקב וגו' (תהלים קמז יט), אמר הקב"ה לישראל, אם אתם מביאים לפני ערכים שלכם, ואני מעלה עליכם כאילו הקרבתם נפשותיכם לפני, לכך נאמר איש כי יפליא נדר בערכך נ פשות לה' וגו', אמר הקב"ה בזכות נערכים אני מציל אתכם מעריכת גיהנם שכתב בה כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל לג), ואערוך לפניכם שלחן, כמו שאמר דוד תערך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה (תהלים כג ה).