חֶרְפָּ֤ה ׀ שָֽׁבְרָ֥ה לִבִּ֗י וָֽאָ֫נ֥וּשָׁה וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי׃
Упрек разбил мне сердце; и я очень болен; И я искал некоторых, чтобы показать сострадание, но не было ни одного; И для утешителей, но я не нашел ни одного.
פסיקתא דרב כהנא
אנכי אנכי הוא מנחמכם:
[א] חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי (תהלים סט:כא), חרפה שחרפו אותנו עמונים ומואבים. את מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו גוים לירושלם נכנסו עמהם עמנים ומואבים, ונכנסו לבית קודש הקדשים ונטלו את הכרובים ונתנון בכליבה, והיו מחזרים אתם בכל חוצות ירושלם והיו אמרין, לא היו ישר' אומרין שאין אנו עובדין עב' זרה, ראו מה היו עושים, הד"ה דכת' יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים וג' (יחזקאל כה:ח). ומה הוון אמרין, ווי ווי כולן כחדה. מאותה שעה א' הקב"ה, שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון אשר חרפו את עמי בני ישראל ויגדילו על גבולם וג', לכן חי אני נאם י"י צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה (צפניה ב:ח, ט). ואנושה (תהלים שם), באת עלי מכה גברתנית ומתישת אותי. ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי (שם), אמ' הקב"ה אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא:יב).
[א] חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי (תהלים סט:כא), חרפה שחרפו אותנו עמונים ומואבים. את מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו גוים לירושלם נכנסו עמהם עמנים ומואבים, ונכנסו לבית קודש הקדשים ונטלו את הכרובים ונתנון בכליבה, והיו מחזרים אתם בכל חוצות ירושלם והיו אמרין, לא היו ישר' אומרין שאין אנו עובדין עב' זרה, ראו מה היו עושים, הד"ה דכת' יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים וג' (יחזקאל כה:ח). ומה הוון אמרין, ווי ווי כולן כחדה. מאותה שעה א' הקב"ה, שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון אשר חרפו את עמי בני ישראל ויגדילו על גבולם וג', לכן חי אני נאם י"י צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה (צפניה ב:ח, ט). ואנושה (תהלים שם), באת עלי מכה גברתנית ומתישת אותי. ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי (שם), אמ' הקב"ה אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נא:יב).