הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
Он устанавливает твои границы мира; Он дает тебе в большом количестве пшеничный жир.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר (תהילים קמ״ז:י״ד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כד משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא. ואמר רב חנינא בר פפא לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר (שופטים ו ג) והיה אם זרע ישראל וגו׳ וכתיב (שם) ויחנו עליהם וכתיב (שם) וידל ישראל מאד מפני מדין. אמר רבי חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר (בראשית יב טז) ולאברם היטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו:
עין יעקב
טז אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קמ״ז:י״ד) "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךָ". אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: כַּד מִשְׁלַם שַׂעֲרֵי מִכַּדָּא, נָקִישׁ וְאַתִּי תִּיגְרָא בְּבֵיתָא. *) וְאָמַר רַב חִינְנָא בַּר פָּפָּא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל 'דַּלִּים' אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שופטים ו׳:ד׳) "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. כְּתִיב (שם) "וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם". וּכְתִיב: (שם) "וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן".*) וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית י״ב:ט״ז) "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ". וְהַיְנוּ דְּאָמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכִי דְּתִתְּעַתְּרוּ.
אוצר מדרשים
לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך (תהלים קמ״ז). אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתא תגרא, פירוש כשתכלה התבואה מן הבית השלום יוצא והמריבה נכנסת.