לְמַ֤עַן ׀ יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃
Так, чтобы моя слава могла петь Тебе и не молчать; Господи Боже мой, Я буду благодарить Тебя навсегда.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ד) אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס: ואמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום שנא׳ (תהלים כב ג) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי סבור מינה למיקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר ליה רבי ירמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתניה. איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים ל יג) למען יזמרך כבוד ולא ידום ה׳ אלהי לעולם אודך:
עין יעקב
(דף ד) אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס: ואמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום שנא' (תהילים כ״ב:ג׳) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי סבור מינה למיקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר ליה רבי ירמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתניה. איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהילים ל׳:י״ג) למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:
אסתר רבה
דָּבָר אַחֵר, וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וגו'. אֲתָא לְגַבֵּי מָרְדֳּכַי וַאֲמַר, עֲמוֹד וּלְבוֹשׁ, כַּמָּה בִּישׁ גַּדָּא דְּהַהוּא גַּבְרָא, אֱמֶשׁ אֲנִי הָיִיתִי עָסֵיק לְהַתְקִין לֵיהּ צְלִיבָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְתַקֵּין לֵיהּ כְּלִילָא. אֲנִי הָיִיתִי מְתַקֵּן לְךָ חֲבָלִים וּמַסְמֵרִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְתַקֵּן לְךָ לְבוּשׁ מַלְכוּת. אֲנָא בָּעֵינָא מִן מַלְכָּא לְמִיצְלִיב יָתָךְ עַל צְלִיבָא, וְהוּא אֲמַר לִי לְמִירְכַּב לָךְ עַל סוּסְיָא, עֲמוֹד וּלְבוֹשׁ וְעָבֵיד לֵיהּ כָּל מַה דַּאֲמָרָן לְעֵיל. וְכֵיוָן דְּרָכֵיב, הִתְחִיל מְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים ל, ב): אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִּלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. תַּלְמִידָיו מָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים ל, ב): זַמְרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה. אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הָיָה אוֹמֵר (תהלים ל, ב): וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. אֶסְתֵּר מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת (תהלים ל, ב): אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל ה' אֶתְחַנָּן מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת (תהלים ל, ב): שְׁמַע ה' וְחָנֵנִי ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְרֵנִי שִׂמְחָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת (תהלים ל, ב): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. בִּתּוֹ שֶׁל הָמָן נִשְׁקְפָה מִן הַחַלּוֹן לִרְאוֹת בַּצְּלִיבָא, וְכֵיוָן שֶׁרָאֲתָה מָרְדֳּכַי רוֹכֵב וְאָבִיהָ מַכְרִיז לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, הִשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וּמֵתָה.