Мидраш на Тегилим 6:11: Берешит Рабба и классические источники

יבושו ויבהלו. רבנן אמרי לעתיד לבוא נוטל הקב"ה הצדיקים ומראה להם גיהנם ומקומות פנויות בתוכו ואומר להם מקומות הללו פנויות לכם אלא זכיתם ועשיתם מעשים טובים וירשתם גן עדן. וכן הרשעים נוטלן ומראה להם גן עדן ומקומות פנויות בתוכו ואומר להן אלו המקומות פנויות לכם ולחביריכם אלא שנתחייבתם במעשים הרעים וירשתם גיהנם. א"ר יהושע בן לוי אין הקב"ה מקלל את הרשעים אלא בבושה. ולא עוד אלא שכופל להן קללתם שנאמר יבושו ויבהלו מאד. וכשהוא מברך את הצדיקים כופל להן ברכתן (ישעיה מה יז) לא תבושו ולא תכלמו. (יואל ב כו) ואכלתם אכול ושבוע:

שגיון לדוד. זה שאמר הכתוב (קהלת י כ) גם במדעך מלך אל תקלל. מלך שבדורך אל תקלל ועשיר שבדורך אל תקלל. כי עוף השמים יוליך את הקול. אמר ר' ירמיה זה העורב וחכמת טיארין. ובעל כנפים יגיד דבר משום אזנים לכותל. אמר הקב"ה לדוד למה את מקלל את משיחי. יבושו ויבהלו. מי הם אויביך לא שאול שאמרת (תהלים יח א) ביום הציל ה' אותו מיד שאול. אמר לפניו רבונו של עולם שגגות אל תעשה עלי כזדונות (שם יט יג) שגיאות מי יבין:

גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַתִּי לְךָ מַדָּע יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַחַיָּה וּמִן הָעוֹפוֹת, אַתָּה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לְפָנַי, עָשִׂיתִי לְךָ עֵינַיִם וְלָהּ עֵינַיִם, לְךָ אָזְנַיִם וְלָהּ אָזְנַיִם, לְךָ יָדַיִם וְלָהּ יָדַיִם, לְךָ רַגְלַיִם וְלָהּ רַגְלַיִם, לְךָ פֶּה וְלָהּ פֶּה, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמָה נִדְּמָה, אֵין נִדְמָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שִׁתַּקְתִּים מִפָּנֶיךָ, רְאֵה כָּבוֹד שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ וְאֵין אַתָּה מֵבִין כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת (תהלים מט, כא): וְאָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר בְּדוֹרְךָ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, עָשִׁיר שֶׁבְּדוֹרְךָ אַל תְּקַלֵּל. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם, רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר זֶה הוּא הָעוֹרֵב חָכְמַת טְיָארִין, וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, מִשּׁוּם אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי יֵשׁ קִרְסָיוֹת לְטוֹבָה וְיֵשׁ קִרְסָיוֹת לְרָעָה, קִרְסָיוֹת לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כה): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וגו' הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. חִיָּא בַּר אַדָא וּבַר קַפָּרָא, חִיָּא בַּר אַדָא אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת קְטֹרֶת. בַּר קַפָּרָא אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַנֵּרוֹת. קִרְסָיוֹת לְרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לד): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע וגו'. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי תַּחֲלִיפָא חָמִיו, כְּתִיב (תהלים צה, יא): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחוֹזְרַנִי בִּי, אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, לִמְנוּחָה זוֹ אֵינָם בָּאִים אֲבָל בָּאִין הֵם לִמְנוּחָה אַחֶרֶת. רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וּדְחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין שֶׁלּוֹ, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא יַכְנִיסוֹ לִבְנוֹ לַפָּלָטִין, מֶה עָשָׂה הָיְתָה בְּנוּיָה, וּסְתָרָהּ וְחָזַר וּבְנָאָהּ, וְהִכְנִיסוֹ, נִמְצָא מַכְנִיס בְּנוֹ וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחוֹזְרַנִי בִּי. אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, לִמְנוּחָה זוֹ אֵינָן בָּאִים אֲבָל בָּאִים הֵם לִמְנוּחָה אַחֶרֶת. וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, אָמַר רַבִּי בּוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם יָשֵׁן הַגּוּף אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה וְהַנְּשָׁמָה לַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לַכְּרוּב, וְהַכְּרוּב אוֹמֵר לְבַעַל כְּנָפַיִם, מִי הוּא זֶה הַשָֹּׂרָף, וְהַשָֹּׂרָף יוֹלִיךְ דָּבָר וְיַגִּיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, מֶלֶךְ שֶׁלְּפָנֶיךָ אַל תְּקַלֵּל. וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, גָּדוֹל שֶׁבִּמְקוֹמְךָ. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר (תהלים ו, יא): יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, מִי הָיוּ אוֹיְבֶיךָ, לֹא שָׁאוּל, לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר (תהלים יח, א): בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְדוֹנוֹת אַתָּה מַעֲלֶה עָלַי, שְׁגָגוֹת חֲשֹׁב אוֹתָן לִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ז, א): שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, זֶה משֶׁה, מִנַּיִן הֶעֱשִׁיר משֶׁה, מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חָנִין מַחְצָב שֶׁל סַנְפְּרִינוֹן גִּלָּה בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ וּמִשָּׁם הֶעֱשִׁיר משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, א): פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וגו', פְּסִילָתָן תְּהֵא לְךָ.