אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃
Господь сказал: «Я верну из Башана, я верну их из морских глубин;
איכה רבה
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, אַסְפַּסְיָאנוּס מִלֵּא שָׁלשׁ סְפִינוֹת מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם לְהוֹשִׁיבָן בְּקָלוֹן שֶׁל רוֹמִי, עָמְדוּ וְאָמְרוּ לֹא דַיֵּינוּ שֶׁהִכְעַסְנוּהוּ בְּמִקְדָּשׁוֹ אֶלָּא אַף בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמְרוּ לַנָּשִׁים, מְבַקְּשׁוֹת אַתּוּן לְכָךְ, אָמְרוּ לָהֶם, לָאו. אָמְרוּ מַה שֶׁדַּרְכָּן לְכָךְ אֵינָן רוֹצוֹת, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. תֹּאמְרוּ אִם מַשְׁלִיכִים אָנוּ עַצְמֵנוּ לַיָּם אָנוּ בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, מִיָּד הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם בַּפָּסוּק הַזֶּה (תהלים סח, כג): אָמַר ה' מִבָּשָׁן אָשִׁיב אָשִׁיב מִמְצֻלוֹת יָם, מִבָּשָׁן אָשִׁיב, מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם, כְּמַשְׁמָעוֹ. עָמְדָה כַּת רִאשׁוֹנָה וְאָמְרָה (תהלים מד, כא): אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר, וְהִשְׁלִיכוּ עַצְמָן לַיָּם. עָמְדָה כַּת שְׁנִיָּה וְאָמְרָה (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, וְהִשְׁלִיכוּ עַצְמָן לַיָּם. עָמְדָה כַּת שְׁלִישִׁית וְאָמְרָה (תהלים מד, כב): הֲלֹא אֱלֹהִים יַחְקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב, וְהִשְׁלִיכוּ עַצְמָן לַיָּם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה. אַדְרִיָּאנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת, הוֹשִׁיב שָׁלשׁ מִשְׁמָרוֹת, חֲדָא בְּחַמְתָא, וַחֲדָא בִּכְפַר לְקִיטַיָּא, וַחֲדָא בְּבֵית אֵל דִּיהוּד, אֲמַר דַּעֲרוֹק מִן הָכָא, יִתְּצַד מִן הָכָא, וְדַעֲרוֹק מִן הָכָא, יִתְּצַד מִן הָכָא. וַהֲוָה מַפִּיק כָּרוֹזִין וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִים: אָן דְּאִית יְהוּדָאֵי יֵיתֵי, דְּמַלְכָּא בְּעוֹ לְמִתַּן לֵיהּ מִילָּא, וַהֲווֹן כָּרוֹזִין מַשְׁמִיעִין יַתְהוֹן וְצָדִין יְהוּדָאִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ז, יא): וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פּוֹתָה אֵין לֵב וגו'. שָׁאֵיל מַחְזְרָה אַיְיתִין צַלּוּ שֶׁלָּא תִּינָסְבִין, אִילֵין דִּבְחַיִּין, דְּאִתְבּוֹנְנוּ, לָא נָפְקוּ, וְאִילֵין דְּלָא אִתְבּוֹנְנוּ נִכְנְסוּ כּוּלְּהוֹן לְבִקְעַת בֵּית רִמּוֹן, אָמַר לְשַׂר צָבָא שֶׁלּוֹ עַד שֶׁאֲנִי אוֹכֵל קֶרֶן גְּלוּסְקָאן זוֹ, וְיֶרֶךְ דְּתַרְנְגוֹל זֶה, אֲבַקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶן וְלֹא אֶמְצָא, מִיָּד הִקִּיפָם לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגוּם, וְהָיָה הַדָּם בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקִיפְרוֹס נָהָר, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָה. אִילֵין דַּהֲוֵי חֲבוּשִׁין, מִנְהוֹן אָכְלִין בְּשַׂר קַטִּילְהוֹן, בְּכָל יוֹם הֲוָה מַנְפֵּיק חַד מִינַיְיהוּ וּמַיְיתֵי לְהוֹן וְאִינוּן אָכְלִין, יוֹמָא חַד אֲמַר יֵיזֵיל בַּר נָשׁ מִינָּן אִי מַשְׁכַּח כְּלוּם מַיְתֵי וַאֲנַן אָכְלִין, מִן דִּנְפַק אַשְׁכְּחֵיהּ לַאֲבוּהָ דִּקְטֵיל, נְסַבֵּיהּ וְטַמְרֵיהּ וִיהַב סִימַן עֲלוֹי, עָאל וַאֲתָא אֲמַר לְהוֹ לָא אַשְׁכְּחֵיהּ כְּלוּם, אֲמָרֵי יֵיזֵיל בַּר נָשׁ חוֹרָן אִי מַשְׁכַּח כְּלוּם מַיְיתֵי וַאֲנַן אָכְלִין, מִן דִּנְפַק הַהוּא בַּר נָשׁ הָלַךְ לְרֵיחֵיהּ חִפֵּשׂ וְאַשְׁכְּחֵיהּ לְהַהוּא דִּקְטִיל, אַיְיתֵיהּ וַאֲכָלוּנֵיהּ, מִן דַּאֲכָלוּן אֲמַר לוֹ מְנָן אַיְיתֵית דֵּין קַטְלָא, אֲמַר לְהוֹ מִן זָוִית פְּלָנִית, אֲמַר לֵיהּ וּמַה סִּימָן יְהֵיב עֲלוֹי, אֲמַר לֵיהּ סִימָן פְּלַן, עָנֵי הוּא בְּרֵיהּ וַאֲמַר וַוי לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא דְּמִן בִּשְׂרָא דַּאֲבוּי אָכֵיל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ה, י): לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ וגו'. טַרְכִּינוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת יָלְדָה אִשְׁתּוֹ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֲבֵלִים, נִשְׁתַּתֵּק הַוְּלַד בַּחֲנֻכָּה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַדְלִיק אוֹ לֹא נַדְלִיק, אָמְרוּ נַדְלִיק וְכָל מַה דְּבָעֵי, לִימְטֵי עֲלָן יִמְטֵי, אַדְלִיקוּ, אֲזָלוּן וַאֲמָרוּן לִישָׁן בִּישׁ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל טַרְכִּינוּס, אִילֵּין יְהוּדָאִין כַּד יְלֵידַת הֲווֹן מִתְאַבְּלִין, וְכַד מַיְיתֵי וַלְדָּא אַדְלִיקוּ בּוֹצִינַיָיא. שָׁלְחָה וְכָתְבָה לְבַעְלָהּ, עַד דְּאַתְּ מַכְבַּשׁ בַּרְבָּרָיִין בּוֹא וּכְבשׁ אִילֵּין יְהוּדָאֵי דְּמָרְדוּ בָךְ. סְלֵיק לְאִילְפָא וַחֲשִׁיב לְמֵיתֵי בַּעֲשָׂרָה יוֹמִין וְאַיְיתִיתֵיהּ רוּחַיָא בַּחֲמִשָּׁה יוֹמִין, אֲתָא וְאַשְׁכְּחִינוּן דַּהֲווֹ עֲסִיקִין בַּהֲדֵין פְּסוּקָא (דברים כח, מט): יִשָֹּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר, אֲמַר לְהוֹ אֲנָא הוּא נִשְׁרָא, דַּחֲשֵׁיבִית לְמֵיתֵי בַּעֲשָׂרָה יוֹמִין וְאַיְיתִיתַנִי רוּחָא בַּחֲמִשָּׁה יוֹמִין, הִקִּיפָן לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגָם, אָמַר לַנָּשִׁים הִשָּׁמְעוּ לְלִגְיוֹנוֹתַי וְאִם לָאו אֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לָאֲנָשִׁים, אָמְרוּ לוֹ עֲבֵיד בְּאַרְעָאֵי מַה דַּעֲבַדְּתְּ בְּעִילָּאֵי, מִיָּד הִקִּיפָן לִגְיוֹנוֹתָיו וַהֲרָגָן, וְנִתְעָרְבוּ דָּמִים שֶׁל אֵלּוּ בְּדָמִים שֶׁל אֵלּוּ וְהָיָה הַדָּם בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְקִיפְרוֹס נָהָר, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.
אוצר מדרשים
גלות י׳ - עלה טיטוס הרשע לירושלם והביא עמו שלשת אלפים ספינות בים וימלא אותן ילדים וילדות. כיון שבאו בתוך הים אמרו לו, לא די לנו שהכעסנו להקב״ה בביתו שנאמר מה לידידי בביתי (ירמיה מ״א ט״ו), אלא שגם עכשיו עדיין אנו מבקשים להכעיסו בארץ אדום?! מיד קפצו כלם מהספינות והשליכו עצמם בים ונטבעו כלם, שנאמר אמר ה׳ מבשן אשיב אשיב ממצולות ים (תהלים ס״ח כ״ג).
מדרש תהילים
למנצח מזמור לדוד. חלצני ה' וגו'. אמר שלמה (משלי ד ו) אל תעזבה ותשמרך וגו'. שם ו כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו'. כך אמר הקב"ה לדוד רצונך שאצרך נצור את התורה. שנאמר (שם ד יג) נצרה כי היא חייך. רצונך שאפלטך מיד רשעים רנן לפני ואני מפלטך. (תהלים לב ז) רני פלט תסובבני סלה. חלצני ה' וגו'. מי הוא זה עשו הרשע. ומה היא רעתו מות. כך אמר הקב"ה כשאפדה אתכם מידי מות אני אפדה אתכם. שנאמר (הושע יג יד) מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דברך מות. הרי מות עשו הרשע. לכך נאמר חלצני ה' מאדם רע וגו'. (וכן יעקב אמר חלצני ה' מאדם רע וגו') וכן יעקב אמר (בראשית לב יא) הצילני נא מיד אחי מיד עשו וגו'. אי זה מות מאיש חמסים תנצרני. ומה היה חומס (שם יג-יד) וילן שם בלילה הוא ויקח מן הבא בידו וגו' עזים מאתים וגו'. אין זה חמס. וכן הוא אומר (עובדיה א י) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה וגו'. אמר ישראל הרי נכרת לעולם ומה שבלע בלע. אמר הקב"ה אני מוציא מבין שיניו. שנאמר (תהלים סח כג) אמר ה' מבשן אשיב. לכך נאמר מאיש חמסים תנצרני. אשר חשבו רעות בלב וגו'. מהו רעות בלב. אינו מוציא מפיו אלא טמון הוא בלבו. אשר חשבו רעות בלב. רעה בלב אין כתיב כאן אלא רעות בלב. וכשהן חושבין לא עלינו בלבד הן חושבין אלא גם עליך. שנאמר (שם כא יב) כי נטו עליך רעה וגו'. וכן הוא אומר (דניאל ז ז-ח) וארו חיוא רביעיא דחילה וגו'. מסתכל הוית בקרניא וגו'. מדבר כנגד אלקים מוציא דברים קשים וחרופים וגדופים. וכתיב (שם יא) חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה. וכתיב (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש וגו':