שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
Кто помнил нас в нашем низком положении, потому что Его милость вечна;
יערות דבש
והנה ברבה למגילה (פ"י י) דרשו על הפסוק הנאמר והיה לה' לשם לאות עולם זה הנס שלא נעשה בעולם כמותו ויש לך נס כזה שעשה וכו' והדבר תמוה איך רמוז זה בקרא והיה לה' לשם אם נעשה כמוהו או לא והעיקר תמוה וכי לא היו קריעת ים סוף וכיבוש ל"א מלכים והכנעת סנחריב נסים מפורסמים יותר אדרבה בזה הרבה טענו כמ"ש היפה עינים שאין בו חוץ לטבע כלל כי כך טבע שאין חזק בכל ארץ כאשה ואסתר בחכמתה הטתהו ברוב לקחה אבל הענין כך כי כל זמן שה' בקרבנו אין מעצור לנו ניסים ונפלאות כי ה' משדד מערכות משפיל גאים עוקר הרים בגאותו ואין פלא אם יפוצו אויביו וינוסו משנאיו כעשן תכלה ועם ה' יפריחו הלא ה' בקרבנו אמנם אם אין ה' בקרבנו בזה נפלנו ונמסרנו לטבע ומשטרי השמים והרי אנו נתונים למקרי הזמן להיותם עתידים לפגעים וצרות רבות ורעות כי כוכבי שמים לוחמים בנו כנודע כמ"ש כמה פעמים כי כל המזלות מנגדים אותנו וזהו אומרם (שבת קנ"ו) אין מזל לישראל כי מזלות הם מנגדים בנו ולכך מעת אשר הודחנו ונמסרנו תחת משטרי השמים וכוכביהם דלונו עד מאוד רק הבטחת ה' (ויקרא כ"ו מד) אף גם זאת וכו' ברוב רחמיו משגיח מחרכים לבלי תת אותנו לכלות מעל פני אדמה אך זהו לכלות אותנו אבל להרוג את שונאינו וה' אין אתנו זהו פלאי זמן ודי להפקיע עצמינו אבל מאין יבוא שנהיה אנחנו הורגים באויבינו וה' סר מאתנו ואין ה' בקרבנו ולכך אמר הנביא (מיכה ז' ה) בחושך ה' אור לי היינו כשאין משרה בנו שכינתו ומכל מקום ליהודים היתה אורה לעשות נקמה בגוים זהו נפלא שבניסים וכך אמר (תהלים קל"ו כג) שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו וזהו מרוב חסדיו וטובו לבית ישראל ובזה יובנו דברי מדרש הנ"ל שהפליג בנס זה יותר מכל ניסים כי כל ניסים נעשו ברוממות ישראל וה' בקרבם כמו קריעת ים סוף וכדומה וזהו אין לתמוה כל כך היפלא מה' השוכן בקרב העם דבר אבל נס אסתר היה כשהיו ישראל בגולה וה' אין בם כדכתיב (ירמיה מ"ט לח) ושמתי כסאי בעילם כי השכינה גלתה כביכול ומשפיעה רק לשר ומ"מ יעשה נס כזה לא לקיים אומתינו כי כך ההבטחה אבל לנקום בשונאי ה' וכביכול הוא אסור בזיקים כדדרשינן זהו מפלאי פלאות ולכך אמר שלא נעשה נס כזה ולכך חנוכה היה גם כן כשבית המקדש בנוי וישראלים כהני ה' שוכנים בקרבם ובזה יש להבין כי אסתר שם העצם היה הדסה ואסתר רק שם תואר כמבואר בגמרא (מגילה יג) וא"כ קשה למה נקראת המגילה ע"ש אסתר ולא על שם הדסה שהוא שם ישראלית ושם עצם אבל לפי הנ"ל ניחא דזה מורה על תוקף הנס דידוע מ"ש (חולין קלט ע"ב) אסתר מלשון ואנכי הסתר אסתיר והיינו שהיתה השכינה בהסתרת פנים מאתנו היינו בגולה במלכות פרס החיה השניה שראה דניאל ולכך נאמר אסתר שמורה שהיה בהסתרת פנים ולא האיר ה' פניו אלינו כאשר האריך בזה האר"י ז"ל ומ"מ נעשה לנו נס כזה וזהו מתוקף הנס ומלת שם אסתר מגדיל הנס וזוהיא כוונת המדרש שם עולם אתן להם ודרשינן שנקראת מגילת אסתר וקשה למה אסתר ולא הדסה ולזה אמר לאות עולם לא יכרת שלא נעשה נס כמוהו והיינו הואיל שהשכינה היתה בהסתר פנים וזה נלמד משם אסתר והשם מורה על עוצם הנס ולכך שם עולם אתן להקרא אסתר כי מורה על עוצם הנס והבן ודוק ולכן אחיי ובני כל הענין תלוי אם ה' בקרבנו לא נירא ולא נפחד מאויב פנימי וחיצון ואם ה' סר מקרבנו אז רבים אויבים קמים עלינו ככסלא לאוגיה בעו"ה וליתן מקום שישכון ה' בקרבנו הוא ראשון בהחזקת התורה כאומרם (ברכות ח) אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה וגם להסיר אלהי נכר מקרבנו הוא גאוה וכעס ועבירות שזהו הכל אלהי נכר ומרחיק שכינת ה' מקרבנו ותבין מה שאסתר לא ביקשה מאחשורוש תיכף שאילתה עד שאמרה יבוא המלך אל המשתה בראותה כי נשאה חן בעיניו: