לְֽכָל תִּ֭כְלָה רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ רְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד׃
Я видел конец каждой цели; но заповедь Твоя чрезвычайно широка.
שני לוחות הברית
על כן מתחלת התורה בבי"ת ומסיימת בלמ"ד, שהם ל"ב נתיבות חכמה. ורמז נפלא, כי אין בכל אותיות אות שישמשו בה אותיות השם דהיינו יה"ו רק אותיות ל"ב, באמרך לי לה לו, בי בה בו. הרי התורה מקושרים בשם ידו"ד, וכמו שכתבתי למעלה שם ידוד נרמז ביו"ד, ויו"ד היא א', כן תרי"ג נרמזים בי' דברות כמו שכתבו המחברים, וי' היא א', כי י' דברות בדבור אחד נאמרו, על כן פתח אנכי באל"ף. וכמו שיו"ד נקודה קו ושטח שהוא האורך והרוחב. כן התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב יא, ט), וכתיב (תהלים קיט, צו) רחבה מצותיך מאוד. והענין, כי נוכל לילך באורך במדות וברוחב בקיום מצותיה. אמנם בסודותיה היא כמו נקודה, כי לא נוכל לירד לעומקה כמו שכתוב (קהלת ז, כד) ועמוק עמוק מי ימצאנו, וכדרך שכתבתי למעלה בסוד יו"ד הכולל יהו"ה, ואח"כ מן יו"ד נעשה א', י' למעלה, ו' באמצע, ד' קטנה למטה:
שני לוחות הברית
זה לשון מנורת המאור (דף קי"ב ע"א), גדול השלום ששמו של הקב"ה קרוי שלום, שנאמר (שופטים ו, כד) ויקרא לו ה' שלום. ובכל הדברים שברא הקב"ה בעולמו נתן להם קצבה ותכלית, חוץ משני דברים, התורה והשלום. תורה מניין, שנאמר (תהלים קיט, צו) לכל תכלה ראיתי קץ וגו'. שלום מנין, שנאמר (ישעיה ט, ו) למרבה המשרה ולשלום וגו'. גדול השלום שלא התחיל הקדוש ברוך הוא לבראות דבר בעולם אלא באור שהוא שלום, שנאמר (בראשית א, ג) ויאמר אלהים יהי אור, והאור מכניס שלום בין בני עולם. זכר לדבר, יוצר אור ובורא חשך עושה שלום וגו':
שני לוחות הברית
כבר ידעת מהצעה ט"ו שמלת נסדק רומז על עון, ורצה לומר נסדק לרחבו וכו' לפי דרכינו, כלומר אפילו עבר על מצות הרבה על דרך (תהלים קיט, צו) רחבה מצותך וגו', הואיל והוא במעוטו, רצה לומר נותן לבו לשוב במעט זמן אך יום או יומים משעבר עבירה, ניחם על הרעה כשר. ומלת כשר הנאמר כאן הוא כשר שבכשרות, כי התשובה שעושה אדם בבחרותו היא התשובה המעולה שבכל התשובות אשר בה יגיע הבעל תשובה אל המדריגה עליונה בעולם הבא שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתן כדלעיל בהצעה ג':