Parshanut к Шмот 22:10
שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
клятва Господня будет между ними, чтобы увидеть, не приложил ли он руку к ближнему своему'товары; и его владелец должен принять это, и он не должен делать реституцию.
משך חכמה
בין שניהם. מכילתא, שלא ישביענו הדיין בע"כ. פירוש אם אמר אני משלם ואינו רוצה לשבע, וסד"א דמצי טעין רוצה אני בחפץ והשבע לי, קמ"ל דלא מצי להשביעו בע"כ. אך הא אית ליה מיגו, דאי בעי אמר נגנבה ומשלם, רק מיגו לאפטורי משבועה לא אמרינן, ועוד דבעי לקנויי כפילא בטוען לסטים מזוין, דגנב לפום הלכה, וזהו שבויה דקרא כמוש"כ תוספות ב"מ מ"ב. ויש להאריך ואכ"מ ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy