נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃
Он дал им град за дождь И пылающий огонь на их земле.
ביאור יש"ר
ותהלך אש ארצה, הברד המית האדם והבהמה והאש שרפה את הפגרים, ולא היתה האש הזאת מברקים הנהוגים אלא התלקחו להבות באויר ארץ מצרים על צד הפלא, כמו שבא בסמוך, וכן אמר המשורר נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם (תהלים ק"ה ל"ב) ולא אמר ברקים, אלא אש להבות, המתים מבני אדם לא זכו לקבורה, והמקנה שמתה בברד לא נהנו מעורה וכן גפנם ותאנתם וכל עץ השדה שנשברו מן הברד לא נהנו מעציהם, כי הכל נשרף, וכן אמרו במדרש ואש מתלקחת אחר שמכהו הברד לוקחו האש ושורפו: