וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃
Тогда Давид и люди, которые были с ним, подняли свой голос и плакали, пока у них не было больше сил плакать.
תרגום יונתן
וַאֲרֵים דָוִד וְעַמָא דִי עִמֵיהּ יַת קַלְהוֹן וּבְכוֹ עַד דְלָא הֲוָה בְהוֹן חֵילָא לְמִבְכֵּי: