וַיָּבֹ֥א יוֹאָ֛ב אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ הַבָּ֑יִת וַיֹּאמֶר֩ הֹבַ֨שְׁתָּ הַיּ֜וֹם אֶת־פְּנֵ֣י כָל־עֲבָדֶ֗יךָ הַֽמְמַלְּטִ֤ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙ הַיּ֔וֹם וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְנֶ֣פֶשׁ נָשֶׁ֔יךָ וְנֶ֖פֶשׁ פִּלַגְשֶֽׁיךָ׃
At pumasok si Joab sa bahay at lumapit sa hari, at sinabi niya: “Ipinahiya mo ngayong araw ang lahat ng iyong mga lingkod na siyang nagligtas ngayong araw ng iyong buhay, at ng buhay ng iyong mga anak na lalaki at mga anak na babae, at ng buhay ng iyong mga asawa, at ng buhay ng iyong mga asawang-lingkod;
מלבי"ם
הובשת היום אמר לו שהוביש היום פני עבדיו הלוחמים בעדו מארבעה צדדים, א. שבאמת היה אבשלום מבקש את נפשו ונפש בניו ונשיו, שהיה הורג את אביו ואת אחיו ומענה את נשיו, כדי שיקום במלכותו, כמו שהחל ועינה פלגשי אביו, ואם כן עבדיך הם הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך וכו', ואיך תעצב על מיתתו, שאם היה חי היית אתה וכל ביתך תמיד בסכנה, והרגוהו להציל אותך כדין רודף:
מצודת דוד
הובשת היום. במעשיך ביישת את עבדיך אשר מלטו אותך ובניך וגו׳, והוא במה שהיה מתאבל על אבשלום:
מנחת שי
הבשת. בספרים מדוייקים חסר וא"ו אבל הובשת נהרות איתן (תהילים ע״ד:ט״ו) מלא: