וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֗י אֶחָד֙ מִשִּׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָלָ֥ה אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּ֑ה וְ֠הִנֵּה לֹ֣א בָא־אִ֧ישׁ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה מִיָּבֵ֥ישׁ גִּלְעָ֖ד אֶל־הַקָּהָֽל׃
At sinabi nila: “Alin sa mga lipi ng Israel ang hindi umahon sa Walang-Hanggan sa Mizpa?” At narito, walang sinumang dumating sa kampo mula sa Jabes-gilead, sa kapulungan.
ביאור הרד"ל
(כב) אמרו אנשי יבש גלעד האיש כו' אין אנו חייבים כו'. שלכן מסרו הן עצמם יותר עליו משאר כל ישראל, וכ"כ בפי' ד"ה המיוחס לרש"י (ד"ה א' י') ונראה פשוטן של דברים שבני גלעד על שהיו סמוכין לבנימין (וכמ"ש בעובדיה ובנימין את הגלעד) היו תמיד אוהבים לבנימין, ולכן לא עלו אל המחנה להלחם בבנימין בפלגש בגבעה כמפורש בקרא (שופטים כא) אף שנהרגו בשביל כן על שעברו על השבועה כדלקמן פל"ח ע"ש (ובפרטיות בני יבש גלעד הוא שהעמידו נפשם אז שלא לעלות אל המחנה, משום דמזלייהו חזו שעתיד שאול מבנימין להצילם מחרפת בני עמון)[ג]שוב ראיתי שבפי' ד"ה המיוחס לרש"י שם העיר קצת מזה, אלא שמ"ש שם שהיו בני יבש גלעד קרובי שאול כי כשהרגו את בני בנימין במעשה פלגש בגבעה נתנו אנשי יבש בנותיהם לבנימין כשחטפים מן המחולות עכ"ל, הוא תמוה שעירב הדברים, דבנות יבש גלעד לא במחולות חטפום אלא נתנום העדה לנשים לבנימין בתחלה, ובמחולות חטפו מבנות שילה, ושילה משבט אפרים היתה, ואשת שאול מהחטופות במחולות הי' כמ"ש רש"י על בן נעות המרדות (שמואל א כ) וא"כ יהונתן לא הי' מבנות יבש גלעד, ושאול עצמו כיון שהי' מן החוטפים א"כ נולד כבר מקודם המעשה, ולא מבנות יבש גלעד הי' (אלא שבאמת זה שפירש"י בבן נעות המרדות ששאול היה מן החוטפים בימי פלגש בגבעה, לכאורה לפמ"ש בסע"ר פי"ב שפלגש בגבעה בימי כושן רשעתיים הי', וא"כ הי' פלגש בגבעה קודם למלכות שאול קרוב לארבעה מאות שנה, ודבר רחוק הוא שהי' שאול זקן כ"כ (ונאמר עליו (שמואל א ט) בחור וטוב, שפשט לשון בחור משמעו ג"כ בחור בשנים), אלא ודאי לפ"ד הסע"ר חולק ע"ד רש"י הנ"ל, ופרש"י הנ"ל יתקיים לפ"ד המאחרים זמן פלגש בגבעה קודם ימי עלי:, ונ"ל שז"ש בשוח"ט מז' ג' שאמר דוד על שובי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזילי הגלעדי מרוגלים(כשהגישו לו ולעם לאכול בברחו מפני אבשלום) מאלו הייתי מתיירא והשלמתם לי, שלכאורה תמוה למה נתיירא מברזילי הגלעדי, דבשלמא שובי בן נחש מלך בני עמון הי' לו לירא שנלחם דוד עם אחיו חנון בן נחש כמפורש במקרא (שמואל ב י) וכן מכיר בן עמיאל מלא דבר, מקרובי ואוהבי שאול הי', שמצאנו שבביתו היה מתגדל (ונחבא לפי הנראה) מפיבשת בן יהונתן לאחר מיתת שאול ויהונתן כדכתיבי קראי (שם ט) אבל מברזילי למה נתיירא, אלא הטעם כמ"ש בס"ד שאנשי גלעד מעולם אוהבי בנימין ושאול שממשפחתם הי', וזהו ג"כ שמלכות איש בשת בן שאול היה מקומו ועיר מלכותו בעיר מחנים כדכתיב (שם ב) שהיא היתה בגבול גלעד בחצי שבט מנשה שבעבר הירדן[ד]שהיא סמוכה למצפה גלעד, כמפורש בתורה בסדר ויצא שמיד שהלך לדרכו מגלעד והמצפה פגע במחנים במלאכי אלקים, וביהושע י"ג אין מבורר יפה אם מחנים הוא מגבול חצי שבט מנשה או מגבול בני גד, אבל בערי הלוים (שם כא) חושבה במטה גד, וכן בכפו"פ ס"פ י"א חשבה בנחלת בני גד:, ולכן בבוא דוד מחנימה בברחו מפני אבשלום היה מתיירא מהם, שכלם היו אוהבי שאול (ובפרט אנשי גלעד שהצילם מחרפת בני עמון ומסרו נפשם להוציאו לקבורה), והשלימם הקב"ה לו שאדרבא הביאו לו ולעם מאכל ומשתה, ונראה שז"ש דוד לי גלעד לי מנשה, מפני שתחלה היו גלעד ומנשה אחרי בית שאול והמליכו שמה במחנים את איש בשת בן שאול, אבל אח"כ מלך עליהם ג"כ וכ"מ אח"ז בבמ"ר ר"פ י"ד ע"ש (ולפמ"ש בס' הגלגולים שברזילי הגלעדי הי' גלגול נבל הכרמלי מיושב ג"כ מה שהיה מתיירא דוד ממנו):