לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּר֔ אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
זאָלסט ניט עסן דערבײַ חמץ; זיבן טעג זאָלסטו עסן דערבײַ מצות, ברױט פֿון נױט, װאָרום אין געאײַל ביסטו אַרױסגעגאַנגען פֿון לאַנד מִצרַיִם; כּדי זאָלסט געדענקען דעם טאָג פֿון דײַן אַרױסגײן פֿון לאַנד מִצרַיִם, אַלע טעג פֿון דײַן לעבן.
Rashi
לחם עני THE BREAD OF AFFLICTION — i.e. bread that calls to mind the affliction to which they were subjected in Egypt (Sifrei Devarim 130:5).
Chizkuni
לא תאכל עליו חמץ, “you must not eat any leavened products with it.” The word עליו here means the same as the word: עמו, “with it,” elsewhere. Other examples where the word עליו is used in the same sense as here are: Exodus 12,9: ראשו על כרעיו ועל קרבו, “its head with its legs, and with the inwards thereof.” Compare also Exodus 34,25: לא תשחוט על חמץ דם זבחי, “do not offer the blood of My sacrifice with leavened bread. “
Ibn Ezra
you must not eat leaven on it meaning, no leaven may remain at the time when one may slaughter the Paschal offering [Pesaḥim 28b].
Rabbeinu Bahya
צוטריטלעך נאָר פֿאַר פּרעמיום־מיטגלידערSiftei Chakhamim
צוטריטלעך נאָר פֿאַר פּרעמיום־מיטגלידערRav Hirsch
צוטריטלעך נאָר פֿאַר פּרעמיום־מיטגלידערRashi
כי בחפזון יצאת FOR THOU CAMEST FORTH [FROM THE LAND OF EGYPT] IN HASTE, and the dough therefore had no time to become leavened, and this (the eating of unleavened bread) shall be unto you as reminder of this. The haste, spoken of here, was not on thy part, but on Egypt’s part, for so it states, (Exodus 12:33) “And Egypt was urgent upon the people [hastening to send them out of the land]” (Sifrei Devarim 130:6; cf. Berakhot 9a).