פּירוש אויף דברים 27:14

The Levites these are the “Levitical kohanim” mentioned earlier [: 9]; their job was to recite “Cursed be he …” et cetera. They recited the blessing toward the children of Jacob’s full wives, and they recited the curse toward the children of the maidservants. The latter group, however, was two tribes short, because Leah had had so many sons; so the oldest and the youngest of Leah’s sons were chosen to join the sons of the maidservants.

וענו הלוים, and the Levites will "answer," etc. Actually, the meaning is that the Levites will commence speaking whereas the people will respond by saying "Amen." Onkelos translates the word וענו by writing ויתיבון, "the Levites will sit down." According to Onkelos these words would be in response to the Torah mentioning in verses 12 and 13 that these tribes would "stand" on the mountains to listen to the curses and blessings respectively. Targum Yonathan ben Uzziel translates the word וענו as ויכרזון, "the Levites will proclaim." I find this difficult, seeing the Torah added that they would speak קול רם, "in a loud voice." Why would the word וענו merely duplicate the meaning of קול רם? Perhaps what Yonathan ben Uzziel meant was that not only the recital but also the proclamation should be in a loud voice.

V. 14. וענו הלויים. Das Gros des Levitenstammes stand mit den übrigen Stämmen am Gerisim (V. 12). In der Mitte zwischen beiden Bergen standen nur die וקני כהונה ולויה die Ältesten der Priester- und Levitenschaft mit der Bundeslade, oder nur כל הראוי לשרת die zum Dienst am Heiligtum Berufenen, im Alter zwischen 30 und 50 Jahren (Sota 37a und Bamidbar Kap. 4; – siehe Josua 8, 33). Nach einer Auffassung (daselbst) standen sowohl die Volksstämme als die Leviten zwischen den Bergen und das על הר גריזים (V. 12) hieße nur: bei, בסמוך, wie ונתת על המערכת לבונה זכה (Wajikra 24, 7). הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בכרכה כלפי הר עיבל ופתחו sie wandten sich dem Gerisim zu und begannen den Segen, dem Ebal zu und ,בקללה begannen den Fluch (daselbst). Es lehrt nämlich die Halacha, daß jeder der folgenden ארור-Sprüche zuerst im verneinenden Gegensatz als ברוך ausgesprochen wurde. Also: ברוך האיש אשר לא יעשה וגו׳ und dann: ארור האיש אשר יעשה וגו׳ usw. (daselbst 32a u. 37b). Damit stimmt ja auch der Wortlaut des V. 12 u. 13 und Kap. 11, 29 überein und so lautet auch der Bericht in Josua (daselbst) כאשר צוה משה עבד ד׳ לברך את העם ישראל בראשנה.