וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃
און זײ האָבן דערשלאָגן אַלע נפֿשות װאָס אין איר מיטן שאַרף פֿון שװערד – פֿאַרװיסט; עס איז ניט געבליבן קײן לעבעדיקער אָטעם; און חָצוֹר האָט ער פֿאַרברענט אין פֿײַער.
מלבי"ם
לא נותר. מבואר אצלי כי נשאר הוא בכוונה, ונותר הוא שלא בכוונה. וע"כ למעלה ח' לקמן י"ד תפס לא השאירו, ר"ל בכוונה, כי קצתם נמלטו שלא מדעת ישראל. ופה שגם לא נמלט איש שלא מדעתם אמר רבותא שאף לא נותר: