וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל־פְּנֵ֣י הַבַּיִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶת־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי׃
און ער האָט מיך געבראַכט דורך דעם טױער פֿון צפֿון צו דער פֿאָדערזײַט פֿון הױז, און איך האָב געזען, ערשט די פּראַכט פֿון גאָט האָט אָנגעפֿילט דאָס הױז פֿון גאָט; בין איך געפֿאַלן אױף מײַן פּנים.
מלבי"ם
ויביאני אז חזר אל צד הצפון, וה' הביאו דרך שער הצפון שנית אל פני הבית לעזרת ישראל וארא והנה מלא כבוד ה' את בית ה' וזה הראהו לבל יחשוב שמה שנסגר שער המזרחי הוא מפני שהשכינה יצאה משם ולא תשוב עוד, לכן הראהו שנשאר הכבוד בפנים:
מצודת דוד
ויביאני וגו׳. כי מתחלה העמידו לפני פשפש הדרומי הסגור ועתה הסיעו משם והביאו בדרך שער הצפון שבמזרח הבית והוא הפשפש הצפוני:
מנחת שי
ואפל אל פני. י"ס שכתבו על פני והם המעט מכל האחרים שכתוב אל וגם במסורת נמס' ע"ז ועל חברו שלמעלה בפרשה הקודמת ב' למימרא דכי הדדי נינהו: