וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃
און מואבֿ װערט פֿאַרטיליקט װערן פֿון צו זײַן אַ פֿאָלק, פֿאַר װאָס ער האָט זיך קעגן גאָט געגרײַסט.
מלבי"ם
ונשמד מואב מעם כי העם הלוחם ונופל במלחמה יזכרו בדורות הבאים שהיה עם, אבל ע"י שנפלו כנשים יאמרו שלא היו עם כלל, ומה היתה הסבה לכל מפלתם כי על ה' הגדיל כמ"ש בפסוק כ"ו:
מצודת דוד
הגדיל. דבר גדולות לבזות כלפי מעלה בעת גלו ישראל כי אמר אז שאין יכולת בהמקום לעזור את עמו: