וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֗י אֶחָד֙ מִשִּׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָלָ֥ה אֶל־יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּ֑ה וְ֠הִנֵּה לֹ֣א בָא־אִ֧ישׁ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה מִיָּבֵ֥ישׁ גִּלְעָ֖ד אֶל־הַקָּהָֽל׃
האָבן זײ געזאָגט: איז װער אײנער דאָ פֿון די שבֿטים פֿון ישׂראל, װאָס איז ניט אַרױפֿגעגאַנגען צו גאָט קײן מִצפּה? ערשט קײנער איז ניט געקומען אין לאַגער פֿון יָבֿיש-גִלעד צו דער אײַנזאַמלונג.
מלבי"ם
ויאמרו. ואחרי שראו שבאם המצא ימצא עיר או משפחה שלא הלכו למלחמה זו ויתחייבו מיתה ע"י שעברו על השבועה יהיה בזה תקנה לבנימין, כי נשי גלעד מותרות להם אחר שלא באו המצפה ולא נשבעו, לכן החלו עתה לתור ולדרוש מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל ה' המצפה, כי הוצרכו עתה לזה לטובת בנימין: והנה. מצאו כי אין שם איש מיושבי יבש גלעד, ובזה דנו היטב אחר שלפי דעתם ע"י שיבש גלעד עברו על השבועה נסתבב שחרה אף ה' ונסתבב שהשמידו את בנימין, נמצא היו יבש גלעד הגורמים לזה, מהראוי שעתה ע"י שיהרגו אותם יצמח משרשיהם מהבתולות אשר יחיו מבני יבש גלעד צמח לבנימין להיות להם לנשים:
מצודת דוד
ויאמרו. רצה לומר, וזה היה הסבה שהתעוררו ואמרו ׳מי אחד׳ וכו׳, בכדי לקיים את השבועה להמיתם ולתת מבנותם לבני בנימן לנשים:
מנחת שי
מיבש גלעד אל הקהל. בדפוס ישן כתוב מיביש מלא יו"ד וכן מוגה בשתי מקראות כ"י קדמוניות מספרד ויפה עשו כי לא נמנה זה במסורת עם החסרים בלישנא בקריאה: