וַיְדַבֵּ֣ר שָׁא֗וּל אֶל־יוֹנָתָ֤ן בְּנוֹ֙ וְאֶל־כָּל־עֲבָדָ֔יו לְהָמִ֖ית אֶת־דָּוִ֑ד וִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל חָפֵ֥ץ בְּדָוִ֖ד מְאֹֽד׃
און שָאול האָט גערעדט צו יונָתן זײַן זון און צו אַלע קנעכט, צו טײטן דָוִדן; אָבער יהוֹנָתָן דער זון פֿון שָאולן האָט זײער געגאַרט דָוִדן.
מלבי"ם
וידבר אחר שרצה להרגו בשוגג בחניתו, ועל ידי חרב פלשתים, ולא עלתה בידו, רצה להרגו בדעת על ידי שלוחיו, אבל יונתן חפץ בדוד וגלה הדבר לדוד:
אלשיך
וידבר שאול כו'. הורה כמה מעלת האוהב ומקרב את הצדיק ועוזרו כי הנה כאשר דבר שאול אל בנו להמית את דוד היה שמו יונתן וע"י היותו אוהב את דוד ומקריבו נתוספ' בשמו אות א' של הקב"ה ויקרא יהונתן וזהו וידבר שאול אל יהונתן כו' ויהונתן בן שאול חפץ בדוד לאמ' מאד כי על חפצו בדוד יהונתן יקרא וכן מעתה והלאה ויגד יהונתן כו' השמר מתה מהבקר ולא עודך בגלוי לעיני הבל התחבא כמו רגע כי במעט דריש' יודע מקומך אך מהבוקר טרם יראוך תסתר מעיני בני אדם בשדה ושם תבקש מחבואה כאותה שנסתרת' שם מעין אדם ותתחבא שלא יורגש בהשיבי אותך דבר כ"א כמטייל בשדה אדע מקומך ואשיבך במקום שאין אנשים ולא יורגש והוא כי ידע השדה אשר יוצא שם שאול וזהו אצא ועמדתי ליד אני בשד' אשר אתה שם כו':