וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם מִיַּ֣ד שׂוֹנֵ֑א וַ֝יִּגְאָלֵ֗ם מִיַּ֥ד אוֹיֵֽב׃
און ער האָט זײ געהאָלפֿן פֿון דעם שׂונאס האַנט, און זײ אױסגעלײזט פֿון דער האַנט פֿון פֿײַנט.
מלבי"ם באור המילות
(י-יא) שונא, אויב, צר. עי' הבדלם למעלה (פ"ט כ"ג), והגאולה הוא מצד הקורבה (כנ"ל ס"ט י"ט):
מלבי"ם
ויושיעם מיד שונא, ומוסיף ויגאלם מיד אויב, שהאויב איבתו גלויה יותר מן השונא והוא דורש רעתו, וגם הוסיף שלא לבד שהושיעם לפי שעה, כי גם גאלם מרשותו לעולם, מה שהוציאם מארץ מצרים: