נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי׃
די רשָעים האָבן מיר אַ פּאַסטקע געשטעלט, אָבער פֿון דײַנע באַפֿעלן האָב איך ניט אַװעקגעבלאָנדזשעט.
מלבי"ם
(פקודים) נתנו רשעים פח לי, שרצו להעבירני מדרך הישר ע"י פח שהכינו בדרכי אבל מפקודיך לא תעיתי, כי הפקודים הם יציינו לו הדרך, כי במעשי הפקודים רצוף זכרון דרך החמלה והחסד והרחמים וכדומה, וע"י הפעולות יתוקנו דרכי הלב, ואי אפשר עוד שילכד בפח, וכמ"ש מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר: