אֱֽלֹהִ֗ים אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ לְאִוַּלְתִּ֑י וְ֝אַשְׁמוֹתַ֗י מִמְּךָ֥ לֹא־נִכְחָֽדוּ׃
גאָט, דו װײסט מײַן נאַרישקײט, און מײַנע פֿאַרשולדיקונגען זײַנען פֿון דיר ניט פֿאַרהױלן.
מלבי"ם
אלהים, (מתחיל תפלתו), אתה ידעת לאולתי, אולת היא הספיקות שי"ל בעיון שע"י תרופף בידו אמונתו, והגם שאנכי אויל בדבר, אתה ידעת, ואשמותי שהם העבירות שעשיתי בפועל, ג"כ ממך לא נכחדו, שלא לבד שידעת ענינים שכליים ידעת גם ענינים פעליים הנתלים בזמן ובמקום:
מאירי
ואתה ה׳ ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו והנה ידעת שבחנם יאשימוני.