וְצִֽקְלַ֥ג וּמַדְמַנָּ֖ה וְסַנְסַנָּֽה׃
און ציקלַג, און מַדמַנָה, און סַנסַנָה;
באר הגולה
בפרק קמא דגיטין (גיטין ז.), אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי, מאי דכתיב (יהושע טו, כב) "קינה ודמונה ועדעדה". אמר ליה, מתוותא דארץ ישראל קא חשיב. אלא רב גביהה מארגיזא אמר בה טעמא, כל שיש לו קנאה על חבירו, ודומם, שוכן עדי עד עושה לו דין. אמר ליה, אלא מעתה (יהושע טו, לא) "צקלג ומדמנה וסנסנה", הכי נמי. אמר ליה, אי הוה רב גביהה מבי ארגיזא הכא, הוה אמר בה טעמא. רב אחא מבי חוזאי אמר בה הכי, כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו, ודומם, שוכן בסנה עושה לו דין, עד כאן.
באר הגולה
ולפיכך דרש 'שוכן עדי עד עושה לו דין', ולכך כתיב "עדעדה". וכן "סנסנה" כפל, רוצה לומר כי השם יתברך כמו שעשה דין למצרים בשביל ישראל, ונגלה השם יתברך למשה בסנה לעשות דין בהם, וכן יעשה לו דין, ולכך השם הזה כפול, ודבר זה בארנו בחבור גבורת ה', עיין שם. ואצל מי שיש לו קנאה אמר 'שוכן עדי עד עושה לו דין'. כי מי שיש לו קנאה, דהיינו שעשה דבר לגופו מפני שהיה שפל בעיניו, ועל זה אמר 'שוכן עדי עד', שהוא שוכן מרום, רואה את דכא, ועושה לו דין. ומי שיש לו צעקת לגימא, שלקח ממונו, שהוא פרנסתו, השם יתברך, שמדתו דין, ולכך נגלה בסנה באש, עושה לו דין גם כן. ואל יקשה לך כי למה מקומות אלו נקראים על עניין זה, כי אין זה קשיא, מפני כי עיר אחת נקראת "קינה" (יהושע טו, כב), שהוא לשון קנאה, נקראו אשר אצל זאת "מדמנה וסנסנה" (שם פסוק לא), להורות על מה שאמרו. וכן "צקלג" (שם) גם כן. ולכך נקראו המקומות האלו בשמות אלו. ודבר זה מבואר מאוד מאוד למי שיש בו חכמה.