וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶל־תָּמָ֖ר הַבַּ֣יְתָה לֵאמֹ֑ר לְכִ֣י נָ֗א בֵּ֚ית אַמְנ֣וֹן אָחִ֔יךְ וַעֲשִׂי־ל֖וֹ הַבִּרְיָֽה׃
האָט דוד געשיקט צו תָּמָרן אין הױז, אַזױ צו זאָגן: גײ אַקאָרשט אין דײַן ברודער אַמנוֹנס הױז, און מאַך אים עסן.
פירוש מהרז״ו
תשע סאין. שהיה די שיאמר מהרי שלש סאים סולת לעוגות ומ"ש קמח לושי ועשי מיותר. ע"כ דורש ע"פ מדה כ"ב שמ"ש שלש סאים קמח סולת נמשך אל לושי ואל עשי ואל עוגות וכמ"ש בשמואל ב' י"ג. ועשי לו הבריה כן מ"ש עשי כאן פירש ג"כ הבריה מיני מלוטמיה ופירש בערוך היינו מאכל מקמח מתוק בדבש. ועוד שם ותלש ותלבב לעיניו ותבשל את הלביבות. וכן כאן לושי על חביץ קדרה ולביבות. ומ"ש במדרש ט' סאין אפתה צ"ע. שהרי דורש לושי בפני עצמו ועשי בפ"ע ואפשר שגם החביץ והמלוטמיה נעשים על ידי אפייה ואח"כ מחזירם לקמח ועושים מהם מאכלים. ודעת רבנן שלשלשה אנשים די בסאה אחת לכל מין שגם זה וויתור גדול מאד. ותחלה אמר דרך כלל. מהרי ג' סאין קמח סולת סאה אחת לושי וסאה אחת ועשי וסאה אחת עוגות ע"פ מדה ט':