וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃
און איך װעל דיך געבן אין דער האַנט פֿון די װאָס זוכן דײַן לעבן, און אין דער האַנט פֿון די װאָס דו שרעקסט זיך פֿאַר זײ, און אין דער האַנט פֿון נבוכַדרֶאצַר דעם מלך פֿון בבֿל, אָ און אין ער האַנט פֿון די כַּשׂדים.
מחברת מנחם
השני, כי יפל לא יוטל (תהלים לז, כד), הן איים כדק יטול (ישעיהו מ, טו), והטלתי אתך (ירמיהו כב, כו), הטיל רוח גדולה (יונה א, ד), בחיק יוטל את הגורל (משלי טז, לג), מדוע הוטל והוא וזרעו (ירמיהו כב, כה), ונטל החול (משלי כז, ג), גרמיו כמטיל ברזל (איוב מ, יח), שלש אנכי נוטל עליך (ש"ב כד, יב), מטלטלך טלטלה גבר (ישעיהו כב, יז).