וַיֵּלֶךְ֩ רֹכֵ֨ב הַסּ֜וּס לִקְרָאת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֲשָׁל֔וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֣ב אֶֽל־אַחֲרָ֑י וַיַּגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־הַמַּלְאָ֥ךְ עַד־הֵ֖ם וְלֹֽא־שָֽׁב׃
איז דער רײַטער אױפֿן פֿערד אַװעק אים אַנטקעגן, און האָט געזאָגט: אַזױ האָט דער מלך געזאָגט: איז פֿריד? האָט יֵהוּא געזאָגט: װאָס קערסטו זיך אָן מיט פֿריד? דרײ זיך אױס הינטער מיר. האָט דער װעכטער אָנגעזאָגט אַזױ צו זאָגן: דער שלִיח איז אָנגעקומען ביז זײ, אָבער ער קערט זיך ניט צוריק.
מחברת מנחם
סב דמה לך דודי (שיר ב, יז), סב אל אחרי (מ"ב ט, יח), הסבי עיניך (שיר ו, ה), לבעבור סבב את פני הדבר (ש"ב יד, כ), והוא מסבות מתהפך (איוב לז, יב), אנכי סבתי בכל נפש בית אביך (ש"א כב, כב), סובב סבב הולך הרוח (קהלת א, ו), מוסבת שם (במדבר לב, לח), עד שהמלך במסבו (שיר א, יב), ויסב מעליהם ויבך (בראשית מב, כד), ויסב מאצלו (ש"א יז, ל), והנה תסבינה אלמותיכם (בראשית לז, ז), יסבו עלי רביו (איוב טז, יג), סבוני כדבורים (תהלים קיח, יב), ויסב שמואל ללכת (ש"א טו, כז), ואתה הסבת את לבם אחורנית (מ"א יח, לז), יסוד אחד לכלם.