וְאַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵֽעַבְדֶּ֑ךָ כִּֽי־צַר־לִ֝֗י מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃
און זאָלסט ניט פֿאַרבאָרגן דײַן פּנים פֿון דײַן קנעכט, װאָרום מיר איז ענג; ענטפֿער מיר גיך.
מחברת מנחם
השני, כי צר לי מהר ענני (תהלים סט, יח), מהרה חושה אל תעמד (ש"א כ, לח), למהר לשלחם מן הארץ (שמות יב, לג), ענין חיש המה כמשמעו.