וַיֹּ֣אמֶר חַ֠רְבוֹנָה אֶחָ֨ד מִן־הַסָּרִיסִ֜ים לִפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן לְֽמָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁ֧ר דִּבֶּר־ט֣וֹב עַל־הַמֶּ֗לֶךְ עֹמֵד֙ בְּבֵ֣ית הָמָ֔ן גָּבֹ֖הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ תְּלֻ֥הוּ עָלָֽיו׃
האָט געזאָגט חַרבוֹנָה, אײנער פֿון די קאַמערדינער פֿאַרן מלך: אָן שטײט אױך לעבן הָמָנס הױז די תּלִיֶה פופציק אײַלן הױך װאָס הָמָן האָט געמאַכט פֿאַר מרדכין, דעם װאָס האָט גערעדט צום גוטן פֿון מלך. האָט דער מלך געזאָגט: הענגט אים אױף דערױף.
Megillah
“Then said Harbonah,” (Esther 7:9) etc. R. Elazar said: Even Harbonah was a wicked man and was part of that plot. When he saw that his plan was not succeeding, he at once abandoned, and so it is written, “And he cast on him and did not pity, from his hand he surely flees” (Job 27:22).