לָב֕וֹא חֲמַ֖ס שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אוֹתָ֔ם וְעַל֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃
כּדי דאָס אומרעכט אַקעגן די זיבעציק זין פֿון ירובעלן זאָל אױסגײן, און זײער בלוט אַרױפֿצוטאָן, אױףֿ זײער ברודער אבֿימלכן װאָס האָט זײ געהרגעט, און אױףֿ די מענער פֿון שכֶם װאָס האָבן געשטאַרקט זײַנע הענט צו הרגען זײַנע ברידער. –
תרגום יונתן
לְמֵיתֵי חֲטוֹף שַׁבְעִין בְּנֵי יְרֻבַּעַל וּדְמֵיהוֹן לְשַׁוָאָה עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחוּהוֹן דִקְטַל יַתְהוֹן וְעַל יַתְבֵי שְׁכֶם דְתַקִיפוּ יַת יְדוֹהִי לְמִקְטַל יַת אֲחוֹהִי: