לֹֽא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל׃
人必不再稱你為「被撇棄的」，也不再稱你的地為「荒涼的」；你必稱為「我喜悅她」，你的地必稱為「有人居住」；因為永恆者喜悅你，你的地也必有人居住。
Ibn Ezra
Thou shalt no more be termed forsaken, etc. This verse shows that the words For Zion’s sake, etc. are spoken by the Lord; the expression I will not rest, etc. must be taken in a figurative sense.
Ibn Ezra
חפצי בה My delight is in it.3A. V., Hephzi-bah. These are two separate words.