וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֙אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃ (פ)
我必按數點出你們，交給刀劍，你們眾人都必屈身被殺；因為我呼喚，你們不回應；我說話，你們不聽從，反倒行我眼中看為惡的事，揀選我所不喜悅的。
Ibn Ezra
ומניתי And I will number. The repetition of the same root is considered as an elegance in Hebrew. Comp. גד גדוד עודנו Gad, a troop shall overcome him (Gen. 49:19); דן ידין Dan shall judge (ibid. 16). Thus the verb ומניתי is used because of מני at the end of the preceding verse; it means I shall number; comp. מונה that telleth (Jer. 33:13)