וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֲדֹנִי֙ אַתָּ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתָּ בַּֽיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לַֽאֲמָתֶ֔ךָ כִּֽי־שְׁלֹמֹ֥ה בְנֵ֖ךְ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃
她對王說:«我主啊,你曾指著永恆者你的上帝向你的婢女起誓說:『你的兒子所羅門必在我之後作王,坐在我的王位上。』
אהבת יהונתן
ותאמר לו אתה נשבעת לאמתך בה' אלהיך. נרא' דהיא שידלתו בדברים שאמרה לו שנשבע בשם והנשבע בשם אין לו הפרה ואתה נשבעת בשם ואין לך הפרה וק"ל:
מלבי"ם
ותאמר לו, היא ספרה הדבר באופן שאינה מתרעמת על המלך כי לבה בטוח שלא מאתו יצא הדבר, אחר שנשבע לה, רק מגדלת פשע אדוניהו וחטאתו שהוא בן סורר ומורה על פני אביו, וזה שכתוב, א. אתה נשבעת, ב. שהיתה השבועה בה' אלהיך שהיא שבועה חמורה בשם, ובפרט למ"ש דהנשבע באלהי ישראל אין מתירין לו, ג. לאמתך והנשבע לחברו אין מתירין לו אלא בפניו, ד. שאמרת כי שלמה בנך ימלך אחרי, שימלוך מצד שהוא בני, מאהבתך אותי וכי אני הראויה לזה מצד שיצא ממעי שבט מושלים, בפרט למ"ש חכמינו זכרונם לברכה שלא רצתה להנשא לו רק על תנאי זה, ואם כן התקשר לה על הדבר הזה, ה. והוא ישב על כסאי, כי הוא גם כן ראוי לזה מצד עצמו, כי ידמה כסאו לכסאך, בענין שלא תופחת מעלת כסאך בישיבתו עליו:
אלשיך
על כן אמרה הן אמת כי אתה נשבעת כי שלמה בנך ימלוך אחרי שמשמעו הוא אחר סילוקך אך הנה הוספת לדבר והוא ישב על כסאי ומי לא ידע כי המולך אחריך ישב על כסאך אך לישנא יתירא לטפויי אתא ואין זה כי אם שבחייך תושיבנו בו ועוד שאם לא היה ענין זה החרשתי כי הייתי סומכת על צוואתך אך ועתה הנה אדניה מלך כלומר ובהכרח צריך לתקן מיד ועוד טענה אחרת כי הנה ועתה בעודך חי אדוני המלך לא ידעת שעשו הדבר בלתי ידיעתך מה יעשו אחרי מותך שישליכו דבריך אחרי גום וזהו ועתה אדוני כו' ועל הטענה השנית אולי יד כל השרים עמו לא כן הוא כי הנה ויזבח שור ומריא וצאן לרוב שהיה די לקרואים מרובי' ולא קרא רק את בני המלך ואביתר ויואב אך אין זה כי אם שאין שאר שריך וגבוריך חפצים בו ומעט אשר אתו ורבים אשר אתנו ועל השלישית אולי שלמה נתרצה לו לא כן הוא כי הנה ולשלמה עבדך לא קרא עם יתר אחיו ועל הרביעית על ההמון לא כן הוא כי אדרבה כלם תלויים לתשובתך כי הנה עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב כו' ומלבד השבוע' יש עוד טענה אחרת והוא כי הנה כשכב אדוני המלך כו' והוא כי הנה ארז"ל במדר' שאמר דוד לפני הב"ה במה יודע אחרי מותי שמחלת לי עון בת שבע אם לא במלוך בן בת שבע תחתי וזה יתכן רמזה לו באו' והייתי אני ובני שלמה חטאים כי במלוך אדוניהו יחזיקונו לחטאים ומפני כבודו בפניו לא כללה את דוד עם שהוא העיקר והנה דבריה אלה רבים ונכבדים לבלתי השיב פניה וכן היה עושה לאמר לה כי כן יעשה היום הזה כ"א שוהנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא ולא שבקיה לאהדורי עד שדב' גם הוא והראיה כי ויגידו למלך לאמר שהוא כדי לאמר אם יבא או לא וטרם שישיב המלך שיבא ויבא לפני המלך וטרם ישאל לו המלך התחיל לדבר הוא והנה כתבנו שכל פחד נתן שעל כן אמר לבא למלא דבריה היה פן יחוש המלך פן יקרנו כענין אבשלום על כן התחיל ואמר אתה אמרת אדוניה ימלוך כו' כלומר אין זה דומה לזמן אבשלום כי אז לב כל ישראל היה עמו ולא למאמרך היו מקוים אך ועתה בלעדך לא ירים איש את ידו ועל כן אני תמה ואומר אתה אמרת כלומר שבלי מאמרך אין דבר ואל יעלה על לבך שהשרים או הגבורים עמו כי הנה ויזבח שור ומריא וצאן לרוב אשר היה די לקרואים מרובים ולא נמצאו אתו רק בני המלך ושר הצבא ואביתר הכהן אך לא שאר השרים והראיה כי ולי אני עבדך ולצדוק הכהן ולבניהו בן יהוידע שאנו הרשומי' שבשרי' לא קרא ואין לומר כי אולי שלמה נתרצה כי הלא ולשלמה עבדך לא קרא כאשר כתבנו שכיוונה היא במאמרה ומה שאני שולל כל הטענות ואיני חושש אולי מאתך נהיה הדבר כי שבתי וראה טעם להחליף את שלמה באדוניהו ושאלת על אשר נשבעת לאמו הלא הוא כי לזה איני חושש כלל כי אם מאת המלך נהיה הדבר אי אפשר כי האם ולא היית מודיע את עבדך כו' והוא כי הנה נתן הנביא התנבא ויאמר לדוד כי בן יולד לו ושלמה יהיה שמו והוא ישב על כסאו כי שלום יהיה בימיו כמפורש בדברי הימים ועל כן אם היה דוד חפץ לעשות הפך נבואת נתן הנביא לא יבצר מלהודיעו ומלתת התנצלות למה לא יאמין לנבואתו אך אין ספק כי לא עלה על לב המלך דבר זה וזה אמר כמתמיה אם מאת המלך כו' ולא הודעת את עבדך כו'. אז לבל יראה שלא החשיב את בת שבע כ"א את נתן לעשות הדבר אמר קראו לי לבת שבע כי מענותנותה התרחקה מהיות לפני נתן הנביא והוצרך לקרא אותה שתקרב ותשמע מה שמדבר לנוכח אתה וישבע וכו' כי כאשר נשבעתי וכו' כי כן אעשה היום הזה ולא אמתין לצוות לאחרי מותי ותאמר יחי אדוני המלך דוד לעול' כוונה ענין דוד מלך ישראל חי וקיים. ולהורות כי מעתה היה ממליכו צוה להרכיבו על הפרדה אשר לו אשר לבלתי מולך אין רשות לרכוב עליה ומשח אותו מחדש אעפ"י שאין מושחין מלך בן מלך היה מפני המחלוקת כמ"ש ז"ל ואמר וישב על כסאי אך המלוכה בעצם בתואר מלך הוא אחרי מותי וזהו והוא ימלוך תחתי אך עודני חי אותו צויתי לנגיד על ישראל ועל יהודה ויען בניהו כו' ויאמר על אשר אמרת ואמרתם יחי המלך שלמה אמן כן יאמר ה' וכו' ועל אשר אמרת ובא וישב על כסאי כו' כאשר היה ה' עם אדוני המלך כן יהיה עם שלמה ויגדל חת כסאו כו' ובחכמתו שמר לפיו מחסום לבלתי קרוא תואר מלך את שלמה בפני דוד כי אם כן יהיה עם שלמה מש"כ לדוד שקראו זה פעמים אדוני המלך בשני כתובים אלו: