וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃
到了第七天，日落以前，城裡的人對參孫說：«有什麼比蜂蜜更甜呢？有什麼比獅子更強呢？»參孫對他們說：«你們若不是用我的母牛犢耕地，就猜不出我的謎語。»
Rashi
Before sunset. Before the sun descended, as they still had time until nightfall.
Rashi
Plowed with my calf. This is allegorical—if you had not questioned my wife.7This is Targum Yonasan’s translation.8Who is cherished as a young calf is cherished. (Sanhedrin, 21:a.)