כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּֽעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְא֗וֹ רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא ועבדו [וַעֲבָדָ֖יו] וְעַמּֽוֹ׃
因為你們若切實遵行這事，就必有坐在大衛寶座上的君王，坐著車、騎著馬，他和他的臣僕並他的百姓，從這宮殿的各門進入。
מנחת שי
כי אם עשו תעשו. ד' כתיבין וא"ו בסוף וסימנם דרכיך ומעלליך עשו אלה (ירמיהו ד׳:י״ח) כי אם היטב תיטיבו וגו' אם עשו תעשו משפט (ירמיהו ז׳:ה׳) כי אם עשו תעשו את הדבר הזה. ביד אל גוים עשו יעשה לו (יחזקאל ל״א:י״א) ובפרשת ויצא הסכלת עשו נמסר עליו ד' ג' כתיבין ה"א וא' וא"ו וסימן הסכלת עשו. למען עשה ביום הזה סוף פרשת ויחי. עשה סטים (תהילים ק״א:ג׳) עשה צדקה ומשפט (משלי כ״א:ג׳) קדמאה כתוב וא"ו ע"כ. והמגיה נתקשה מאד במסורת אלו ובסוף דבריו כתב ולא ידענא מה למימר ביה ולדידי חזי לי דהני מסראתה לא עליגן אהרדי ותרוויהו איתנהו דמאי דנמסר בפרשת ויצא עיירי מהנהו דעיינין דילהון בשוא ופתח ג' מנהון בה"א וחד בוא"ו ומסרה דהכא מהנהו דפיינין דילהון בקמץ וכולהון בוא"ו ועשום הכי לא חשיב בהו עשה אלה לך בזנותך (יחזקאל כ״ג:ל׳) ודכוותיה טובא דלא דמיין לאינך דאינון בקמץ וכתיבין בה"א ובהנהו לא מיירי לא הכא ולא התם בפרשת ויצא ובהני כולהו ריהטן ועיבררן שפיר ולא קשיין כלל: