שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבוֹתָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתוֹרָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃
地啊，你要聽！看哪，我必使災禍臨到這百姓，就是他們圖謀所結的果子；因為他們不留心聽我的話，至於我的律法，他們也棄絕了。
Rashi
and they rejected My instruction Heb. ותורתי וימאסו בה. This follows the pattern of (Exodus 15:2) “The strength and destruction of God was my salvation (ויהי לי לישועה),” for he should have said: והיה לי לישועה. So too, here it should have said, ותורתי מאסו בה, but it is the style of Scripture to speak in this manner.