וְלֹֽא־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ עַל־כָּל־קָ֣דָשַׁ֔י אֶל־קָדְשֵׁ֖י הַקְּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃
他們不可親近我,為我擔任祭司的職分,也不可挨近我的任何聖物,或至聖之物;他們必擔當自己的羞辱和所行的可憎之事。
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש
כָּל כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה הֲרֵי זֶה לֹא יְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד יג) "וְלֹא יִגְּשׁוּ אֵלַי לְכַהֵן לִי". אֶחָד הָעוֹבֵד אוֹתָהּ בְּשֵׁרוּת כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לָהּ אוֹ הַמּוֹדֶה בָּהּ וְקִבְּלָהּ עָלָיו בֶּאֱלוֹהַּ הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעוֹלָם. עָבַר וְהִקְרִיב אֵין קָרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג בְּעֵת שֶׁשֵּׁרֵת אוֹ שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁהוֹדָה. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּשׁוֹגֵג אִם עָבַר וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ וְנִתְקַבֵּל שֶׁהֲרֵי לֹא שֵׁרֵת וְלֹא נַעֲשָׂה כֹּמֶר אֶלָּא שָׁחַט בִּלְבַד וְהוּא שׁוֹגֵג וְאַף עַל פִּי כֵן לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲבֹד: