זֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַל־הַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם׃
我們要這樣對待他們：容他們存活，免得因我們向他們所起的誓，有忿怒臨到我們身上。」
תשובה מאהבה חלק א
ואל יתעקש אדם לומר שאני מעשה רחב, שהיא גמלה רב טוב לבית ישראל סד ואמת עם שני מלאכים מרגלים, ועי"ז נתגלו כל נתיבות משפט עיר יריחו, ואם לא קיימו השבועה, היו שולמי רעה תחת טובה, ואין לך מדה רעה מכפוי טובה, אף אתה אמור לו הגבעונים יוכיחו, שהמה במרמה באו אל נשיאי העדה, וישבעו להם ויכרתו להם ברית, ואחרי שנתגלה לעיני כל העם כי הגבעונים במרמה עשו, עם כל זה לא הרגום בני ישראל, כי נשבעו להם נשיאי העדה, ומקרא מלא דבר הכתוב זאת נעשה והחי' אותם ולא יהי' עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם כמבואר שם קאפיטל טי"ת, וזו היא אחת מן הראיות שאין עליהן תשובה, שאין לאיש הישראלי לישבע על שקר לשום אדם באדמה, מכל אום ולשון בארץ, עפ"י שום התר שבעולם, אף שבתחבולה ועקב הביאו לידי שבועה, דרך כלל אין שום התנצלות שבעולם על שבועת שקר.